אגרת ה'כג

ב"ה, י"ב טבת, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו בו כותב ע"ד המצב העגום במחנו הט' (שהרי כל אחד מישראל חיבוהו וגם זיכוהו אנשי כנסת הגדולה לאמר: נשמה שנתת בי טהורה היא) ובפרט בשטח החינוך, אשר לכן עלה בדעתו לעזוב מקומו כי אין אף אחד במחנו למי לדבר וכו'.

ובודאי למותר להאריך אשר אין לתקן מצב בלתי רצוי ע"י ניסה מן המערכה, ואם בכאו"א דברים אלו אמורים עאכו"כ בנוגע לרב, ומובטחים אנו ג"כ שחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם וטובה פעולה אחת מאלף אנחות, וודאי הדבר אשר באם ישאר במחנו ויוסיף בפעולות נמרצות להחזקת היהדות והפצתה, הנה לא לבד שעי"ז יעכב שלא יוגרע המצב אלא שגם יעלה בידו להיטיבו, ומ[ז]ה מובנת האחריות בעזיבתו המערכה, וק"ל.

ומובן שבכדי שתהיינה פעולותיו מוצלחות ביותר, טוב שיתקשר עם גושים צבורים שיתמכו בהשתדלות שלו וישתתפו בפעולותיו בזה, ומהנכון שיבוא בדברים ג"כ עם חבר הפעילים התורתי (אחת הכתבת שלו, הרב ש. ד. ליפשיץ, יהלם 44 רמת גן) ויסביר לו המצב, ואפשר יוכל לבוא לעזרתו.

ומ"ש ש"במדינת ישראל א"א להשמיע שום ערעור", לא כן הדבר אלא שבעוה"ר אין מנצלים כל האפשריות שבזה, וק"ל.

בברכה לבשו"ט אשר נלחם מלחמת תנופה להרמת קרן ישראל סבא ע"י תורתו ומצותי' ובודאי סו"ס יצליח.

בברכת הצלחה בהנ"ל.

Kehot Publication Society · commercial