אגרת ה'לח

ב"ה, ט"ו טבת, תשי"ז

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מאור ליום החמישי.

א) במה ששואל לזמן נתינת הצדקה אודותה כתבתי. - זמנה לפני התפלה וכמרז"ל (ב"ב יו"ד, א) הובא הלכה למעשה בשו"ע.

ב) בביאור מה שכתבתי בגודל ערך עניני תומ"צ שהוקשו לתפילין, וישאל מה מוסיף ההיקש. - מבואר ע"פ הידוע בכוונת תפילין וענינם וכפס"ד השו"ע (או"ח סי' כה סעיף ה') שענינם שעבוד הנשמה שהיא במוח וגם הלב כו' עיי"ש ובתניא ריש פרק מ"א שזהו כללות האדם כמובן, ובלשון הזהר שהמוח והלב הם שליטין בגוף.

ג) ע"ד התבוננות בהשגחה פרטית, אף כי באמת זמנה תמיד הוא וכהתחלת הטור ורמ"א בשו"ע או"ח שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול עיי"ש, הזכרתי זה במכתבי במיוחד בהנוגע אליו, ולא היתה כוונתי לדייק שתמיד יתבונן רק בזה במחשבתו בפועל (והרי אי אפשר הדבר בעת לימוד שאז צריך לעין בהסוגיא והלכה שלומד וכו' וכמבואר גם בתניא סוף פרק מ"א, ו)כוונתי היתה שיהי' הענין מובן אצלו כדבעי וחקוק בזכרונו, שאז אפילו בשעה שאין זה במחשבתו בפועל בכל זה חקוקים הענינים במוח הזכרון וכמבואר גם בלקוטי תורה לרבנו הזקן סוף פרשת קדושים, וראה ג"כ בהוספות ללקוטי תורה חלק ויקרא דף נ"ג ע"ג ריש פרק ה', וזה עצמו ימעט ההפרעות שישנן לו כיון שהן בנגוד להשכל והמסקנות של ההתבוננות בהשגחה פרטית.

ד) במ"ש אודות בחור אחד בישיבה וכו' העצה היעוצה לזה הוא ענין היסח הדעת, וכידוע בכמה הלכות בנגלה דתורה שענין היסח הדעת אינו מלחמה נגד הענין ע"י שקלא וטריא כ"א היסח הדעת כפשוטו שיסיח דעתו מכל הענין על ידי שעוסק בענינים אחרים ובפרט בעניני תורתנו הנקראת תורה אור, שאפילו מעט אור דוחה הרבה חשך וכו'.

ה) במ"ש אודות יום הכפורים, יעיין שו"ת צמח צדק שער המילואים חלק שני סי' סב.

ויהי רצון שיוסיף בקביעות לימוד תורת החסידות אשר אחד היסודות שלה עבודת ה' בשמחה דוקא, וכפסק הרמב"ם סוף הלכות לולב עיין שם.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

Kehot Publication Society · commercial