אגרת ד'תתל

ב"ה, י"ב מ"ח, תשי"ז

ברוקלין.

ברכה ושלום!

לפלא שכל הזמן אין ממנה כל ידיעות בכלל ובפרט בניצול כשרונותי' בהחזקת היהדות והפצתה, שזהו תפקידו הנפשי של כל אחד ואחת מישראל בדורנו שנשארו כאודים מוצלים מאש, ומפליא עוד יותר שכנראה אשר בנה... שליט"א לא לבד שאינו מתקרב לאותם הענינים להם צריך להתקרב, אלא אדרבה, ותחת להשתמש בתוקף הדעת שחונן בו בירושה מאבות ואבות אבות כרצונם, משתמש בו להראות שאינו מושפע מכל הידידים האמתים ויכול ללכת דוקא בנתיבות אחרות ולו יהא עקלקלות, ולמרות שבמשך הזמן האחרון ראה כמה נסים מההשגחה העליונה בהנוגע אליו בעצמו, מתבייש לגלות התקשרותו באמת ובפנימיות לכל הקדוש לנו, וכנראה הסיבה "אפשר יאמר מי שהוא שזהו שנגרר אחרי צור מחצבתו", והרי במצב כזה אם הי' שומע דבורים המתאימים ממנה ובתוקף המתאים ובנוסח המתאים, בודאי שהי' זה מעודדו להראות בגלוי מה שהוא בפנימיות - שקבל בירושה, וכנ"ל, הנקודה החסידותית המחדירה את כל כחות האדם, אלא שהיא בהעלם עד שהאדם עצמו יביאה מן ההעלם אל הגלוי.

איני יודע בפרטיות היחסים שביניהם והקישור, אבל לא עת היא עתה להתחשב בכל זה בענין הנוגע לנפש הבן ולאופן סידור חייו בעתיד.

בברכה לבשו"ט בענין זה וגם בשאר הענינים המוזכרים במכתבי מפני ההזדמנות,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר