אגרת ח'תקנג

ב"ה, עש"ק פ' תולדות, ה'תשכ"ג

ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו.

ובעמדנו בשבועת פרשת אלה תולדות, וע"פ מאמר הידוע מעשה אבות סימן לבנים, הרי יש לפרש ולרמז כמה פרטים מפרשה זו בחיי כל אחד מבני ישראל.

שלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות שהן שתי נפשות, נפש אחת מצד הקליפה וסט"א - עשו, ונפש השנית היא חלק אלוקה ממעל ממש - יעקב.

ויצא הראשון, עשו, הוא נה"ב ויצר הרע דאקדמי' טעניתא, ואיש שדה הוא, מחוץ לעיר אלקינו והפכה.

ויעקב, נה"א ויצ"ט, איש תם, כי אפילו בשעת החטא היתה באמנה אתו, יושב אהלים, כמו שנצטוה לא לתהו בראה (אלא) לשבת יצרה, והוא ע"י ישיבתו באהלים, אהלי שם ועבר, אהלי תורה שבכתב ותורה שבעל פה, שע"י הלימוד בא לידי מעשה, מ"ע ומל"ת, שהוא העיקר ועושה דירה לו ית' בתחתונים,

שלכן ויד"ו (של יעקב) אוחזת בעקב עשו, כי ירידת נפה"א למטה והתלבשותה בגוף ונה"ב היא כנ"ל, כדי לתקנם (ע"י קיום הציווי צא השדה וצודה לי ציד ועשה לי מטעמים) ולעשות עולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו, דירה לו ית'.

וידועה תורת הבעש"ט: כי תראה חמור וגו' עזוב תעזוב עמו, לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו בסיגופים.

ועיכ"ז ברוך יהי' מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש וגו', כדרז"ל זה מקרא משנה תלמוד אגדה וכו', וכפשוטו: מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש וגו'.

ויהי רצון שיקוים כל זה בחיי כל אחד ואחד גם עתה,

ובכללות ישראל - בביאת משיח צדקנו, אשר ירחיב ה' לנו, ועד לקיום היעוד ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ופרינו בארץ.

בברכה לבשו"ט בכלל ובפרט.

מ. שניאורסאהן

כללי פרטי. נדפס בלקו"ש ח"ה ע' 415 והושלמה עפ"י צילום האגרת.

מאמר הידוע: ראה גם לעיל אגרת ח'תטו, ובהנסמן בהערות שם.

שלכל.. ממש: תניא ספ"א ורפ"ב.

נשמות.. נפשות: למעלה, בבחי' אני עשיתי - נשמות. בירידתן למטה להתלבש בגוף - נפשות. וראה זח"ב צד, סע"ב.

נה"ב ויצה"ר.. נה"א ויצ"ט: ראה קיצורים והערות לתניא ע' פא ואילך.

דאקדמי' טעניתא: ראה זח"א קעט, ב.

מחוץ.. והפכה: כמש"נ ציון שדה תחרש (ירמי' כו, יח). וראה זח"א קכב, א. ד"ה ואם בשדה ימצא תקס"ב [סה"מ תקס"ב ח"א ע' עב], לרבנו הזקן.

ויעקב.. לשבת: ראה תו"א ר"פ וישלח.

אפילו.. אתו: תניא ספכ"ד.

שם.. פה: אוה"ת עה"פ יושב אוהלים.

מ"ע ומל"ת: שם ועבר (אוה"ת שם).

העיקר ועושה: ראה תניא פל"ו-לז.

ויד"ו.. אוחזת: בחכ' (יו"ד) איתברירו (ראה רד"ה בכ"ה בכסלו - בתו"א וכו').

הציווי.. מטעמים: הוא מאמר השכינה לבני' כללות ישראל (תניא פכ"ז. ת"ז תכ"א נא, ע"ב).

תורת הבעש"ט: היום יום כ"ח שבט. וראה רד"ה כי תראה חמור, תש"ד (ספר המאמרים ע' 145)15.

לברר.. ולזככו: היינו צודה.. מטעמים.

כדרז"ל: ב"ר פס"ו, ג.

ירחיב.. בארץ: ראה רמב"ן תולדות כו, כ.

ופרצת.. ונגבה: נחלה בלי מצרים (שבת קיט, סע"א), שלא במדת (ב"ר פי"א, ז).