במענה למכתבו מכ"ה כסלו, נר ראשון דחנוכה ושואל,
א) להנאמר בקדיש "קדם אבוהון דבשמיא" בלשון נסתר, שלכאורה מוציא החזן א"ע וכן את הנוכחים מהנ"ל.
הכתוב "אבוהון", בא בהמשך להאמור מקודם לזה "דכל בית ישראל", שזהו כולל גם את הנוכחים והש"ץ. כן הנאמר בנוסח קדיש דרבנן "מן קדם אבוהון דבשמיא", בא בהמשך להתחלת הפסקא "על ישראל", ובכלל בחרו בלשון האמור (ככתוב בספר אבודרהם) מפני שכן הוא לשון חכמינו ז"ל (במשנה ר"ה סוף פרק ג' בכ"מ).
ב) למאן דאמר אשר נולדו תאומות עם השבטים [למה] לא הזכירן הכתוב כמו שהזכיר דינה.
בתורתנו נכתב רק זה שנוגע לדעת, וכמו בדינה, סיפור ארוך בזה בתורתנו.
ג) למה לא נשא יהודא תאומת אחד השבטים כ"א אשה כנענית.
הרי כבר פירש רש"י, דכנענית, היינו סוחר, ומיוסד על מאמר הגמרא בפסחים (נ' ע"א).
לפלא שכותב שאלות מעבר לים, בה בשעה שלומד בישיבה ועליו לפנות בזה למוריו ורבותיו והם יענוהו.
כיון שכל ענין בהשגחה פרטית, התקוה שמכתבי זה יעוררו להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד התורה וגם שיקבע עתים ללימוד תורת החסידות, וצעירי חב"ד אשר במחנו הט' ובאה"ק ת"ו בכלל, יוכלו לייעצו איזה סדר הלימוד ואופנו מתאים לפניו.
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub