באתי לגני
קה
שם הוי' כו', אבל כשאין בהמק"ד קיים כתי' ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא שבחי' הפנימיות אינו מאיר, ומוסתר ונעלם בבחי' יום ההוא שהוא עלמא דאתכסיא. והענין הוא, דהנה איתא שבזמן גלות בבל אין השם שלם, ופי' בלק"ת פ' ראה בד"ה ראה אנכי שאין בחי' י"ה מאיר בו"ה, והיינו כי י"ה הוא בחי' עלמא דאתכסייא, וכמ"ש בת"ז חכמה מוחא איהו מחשבה מלגאו בינה לבא ובה הלב מבין ועל אילין תרין כתי' הנסתרות להוי' אלקינו, אבל בחי' ו"ה הוא נגלית, וכמ"ש והנגלות לנו ולבנינו פי' ו"ה דש' הוי' הם נגלות לנו כו'.
והענין הוא, דהנה מבשרי אחזה, שהרי אנו רואים שהמדות מתגלים ע"י הדבור, שהרי כשהאדם הוא בכעס מדבר דבורו בכעס, משא"כ כשהוא באהבה עם זולתו מדבר עמו בפנים שוחקות ובנחת והשקט, כי זהו מילתא דלא שכיחא שיעצור רוחו ולא יתגלה בדבורו איך ומה הוא כו', משא"כ ענין החכמה והשכל אינו מוכרח כלל שיתגלה בדבור ההשכלה שהשכיל או שיהי' גם מוכח מדבורו שהשכיל השכלות, שהרי יכול לישב בעצמו ולהשכיל השכלות ולהבין ברוח בינתו ואעפ"כ לא יהי' מוכח כלל בדברו עם זולתו שעסק בזמן ההוא בהשכלת איזהו דבר, שיכול לעצור א"ע מבלי יתגלה כלל בדבורי פיו כו'. ועד"ז יובן בנמשל למעלה הענין שבחי' המדות מתגלי' בדבור, והיינו דכתי' ששת ימי' עשה כו' ולא כתיב בששת ימי' שששת ימי' הם ששה מדות עצמם נתגלו בדבור דעשרה מאמרות הם הל"ב אלקי' שנז' במע"ב, וכתי' עליהם בדבר ה' שמי' נעשו, שע"י הדבור והמאמר עי"ז נתגלו מדותיו ית', יום ראשון האיר חסד, ויום שני גבורה ולכן בו נא' יהי רקיע ויהי מבדיל כמ"ש במ"א, ובשלישי ת"ת כו', וזהו ענין ו"ה דש' הוי'. אבל בחי' י"ה אינם שייכים לעולמות, וגם קודם שנברא העולם הי' בחי' חו"ב שע"ז אמר בת"ז אנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא כו' מבין ולא בבינה ידיעא כו', ומ"ש כולם בחכמה עשית זהו הארת החכ' שמאיר במדות, וע"ז נא' ג"כ חסד אל כל היום, פי' אל הוא נהירא דחכמתא המאיר בבחי' חסד וזהו שהאיר בבריאת העולם, אבל בחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ג ח"א
- מזהה
- rh-d478tjsh
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.