קז

והנה נת' לעיל שכדי להיות גילוי השכינה בבהמק"ד זהו ע"י ג' דברי', אריתי מורי, אכלתי יערי, שתיתי ייני, כמו"כ יובן זה בעבודת ה' גם עכשיו. דהנה אריתי מורי הוא בחי' קטורת, ואכלתי יערי הוא בחי' קרבנות, וההפרש שבין קטורת לקרבנות, שהקטורת הם בחי' ריח לבד שהוא דבר שהנשמה נהנית ממנה, משא"כ האכילה הוא מה שנכנס בפנימיות להוסיף חיות הדם שבו הנפש להחיות הגוף. וביאור הענין בעבודה צ"ל ב' בחי' מס"נ שבק"ש, הא' הוא למס"נ באחד, והב' הוא מ"ש אח"כ ובכל נפשך שארז"ל במשנה ספ"ט דברכות אפי' נוטל את נפשך, שלכאו' מה"ע ב' מס"נ אלו. ובכדי להבין ענין למס"נ באחד צ"ל תחלה פי' וענין אחד. דהנה אחד הוא בחי' אנת הוא חד ולא בחושבן פי' שאינו בחושבן ע"ס כלל ואינו שייך לעולמות, כי כלליות התהוות העולמות ואפי' עולמות עליונים הוא רק מבחי' שמו לבד, ועז"נ בשכמל"ו שמבחי' שם מכבוד מל' נתהוו כלליות העולמות, וגם על בחי' שם זה נאמר כי נשגב שמו לבדו שגם שמו הוא רק בבחי' נשגב כו', אבל וירם קרן לעמו כו' לבנ"י עם קרובו שקרבן להיות עם קרובו, וכמארז"ל במד"ר פ' ואתחנן ע"פ אשר לו אלקי' קרובי' אליו, והיינו לבחי' ש' הוי' שהוא שם העצם כו'. ולזאת כאשר יעמיק דעתו בהתבוננות זו יבוא לבחי' רצוא ותשוקה ליכלל וליבטל בבחי' אוא"ס עצמותו ומהותו מבלי יחפוץ בשום דבר זולתו וכמ"ש ועמך לא חפצתי, וזהו ענין קטורת מלשון והי' הקשורים ליעקב, וכמו שא' רשב"י בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא בי' להיטא כו' שהוא בחי' התקשרות הנפש לאלקות כו', וז"ע למס"נ באחד. ואמנם הנה התבוננות זה פועל רק לנה"א שהוא חלק אלקה ממעל כמ"ש כי חלק הוי' עמו, ולכן ע"י התבוננות זו הנ"ל ה"ה מתפעלת לבא להיות בבחי' התקשרות לאלקות, ע"ד והי' הקשורים, בחד קטירא כו', אבל הנה"ב להיותה גשמי' אינה מתפעלת מזה, מה גם שאינה מבינה התבוננות זו כל כך כי הגשמי א"א לו להבין רוחניות דבר מה בקירוב איך ומה כו'. ואי לזאת תקנו בשתים לפני' שלפני ק"ש בברכה ראשונה שהוא פי' וביאור על תי' ה' אחד כמ"ש במ"א איך שהאופנים וחיות הקדש הם בבחי' רעש גדול בבחי' הביטול לאלקות, ועי"ז מתפעל גם נפשו הבהמית להיות כי שרשה משמרי האופנים וכשמתבונן איך ששרשו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org