אגרת ט'תפב

ב"ה, י"א ניסן, ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ.י.

אל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום

ה' עליהם יחיו

מנחם שניאורסאהן

כללות'דיגן ענין ווי יציאת מצרים: ראה מכילתא ומפרשי התורה בקישור שני הענינים "אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארמ"צ". זח"ג קח, א. תניא פמ"ז.

אַלע וואָכנטעג: להביא הלילות וגם מדרבנן לילה זמן תפלין הוא (שו"ע או"ח רס"ל)*.

[516]*) דלכאורה י"ל דלאחרי גזרתם נעשה הלילה לאו זמן תפילין [דוגמא בעניני חה"פ – שו"ע אדה"ז סתל"ג ס"ל] וזה שולל בהמ"מ (לס"ל סעי' ב): אם כו' כל הלילה מותר.

שקו"ט בזה בחקרי הלכות ג"כ.

ט'תפב

נדפסה בהגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים (הוצאת תנש"א) ח"ב ע' תריז ואילך.

דלכאורה . . ג"כ: מענה הרבי – ניסן תשכ"ח.

מצוה פון תפלין: אם נתחייבו בתפלין ב(מדבר ובמילא גם ב)טו בניסן לאחרי צאתם ממצרים – ראה בכורות ה, א**. סדא"ר פכ"ו. יל"ש שלח רמז תש"נ. חי' הרשב"א מנחות לד, א.

אַ גאָר ברייטע און טיפע: אף ש"בא לנו מצות רבות ע"ז (זכר ליצי"מ) מ"ע ומצות ל"ת" (חינוך מצוה כא).

אפילו אין פערגלייך צו דעם חג הפסח כו': אלא שחה"פ ופרטיו הם עצם ענין ותפלין וכיו"ב – אות כו' וזכר (ליצי"מ). וי"ל דהא בהא תליא. ואכ"מ.

איבערלעבן יציאת מצרים: עיין משנה פסחים (פ"י, מ"ה) חייב אדם לראות את עצמו כו'*** ואינו בשאר הזכירות שהובאו בשו"ע אדה"ז ס"ס ס"ד.

טאָג טעגליך: ראה רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז סס"ז ס"א. תניא רפמ"ז.

לאות . . עיניך: בא יג, ט.

[523]**) הכוונה להברייתא דבי רבי ישמעאל. ואף שזה איתא גם בקידושין (לז, ב), מ"מ שם יל"פ (בדוחק עכ"פ) בגלות (אבל לאחר מ"ת) – כדי שתכנסו כו'. (בתו"ש חי"ב – ראשונים שפי' כן).

• **) אף שלכאו' אי"ז בכל יום – 1) ישנו עכ"פ בכל דור (משנה). 2) אדה"ז בתניא (פמ"ז) מפרש "בכל יום". – וכנראה כוונתו שזוהי כוונת המשנה (שהרי א) אין מקור אחר, ב) מתחיל בל' המשנה). ואואפ"ל דמפרש דהמשנה דפסחים משלימה המשנה ספ"ק דברכות שצ"ל סיפור יצי"מ בכל יום – שצ"ל באופן כאילו הוא יצא ממצרים. ועפ"ז יתורץ ג"כ דמביאים כו"כ נפק"מ בין הסיפור בפסח להסיפור בכל השנה ולא קאמר דרק בפסח צ"ל כאילו הוא יצא.

[523]הכוונה . . כן): מענה הרבי – ניסן תשכ"ח.

אף . . יצא: מענה הרבי – ניסן תשכ"ח.

ביז צו כו': ואדרבה דוקא זה נתחדש בפסח, כי עבודה בטלה מאבותינו בר"ה (ר"ה יא, א).

בנים . . אלקיכם: ראה יד, א.

הערשן . . איבער אַלע ענינים פון וועלט: כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו [526]יציאת מצרים . . גייסטיגער באַפרייאונג: ראה הגש"פ שם ע' תשנז, ובהנסמן שם הערה ד"ה יציאת מצרים.

(ע"ז ג, סע"א) ואונס (מצד עניני עולם ולא שאנס עצמו בדעתו הרעה – רמב"ם הל' גירושין ספ"ב) דפטור הוא, הרי רחמנא פטרי' (נדרים כז, א), היינו שזהו מדיני המצות.

אין אַ נאַטירליכן אופן: ראה עדיות פ"ב מ"ט.

דערקלערט: לקו"ת דברים ד"ה שהמ"מ (סב, ד).

כעבד וכבן: ראה זח"ג קיא, ב. תניא פמ"א.

יציאת מצרים האָט . . אַנטפּלעקט כי לי בני ישראל עבדים: בהר כה, נה. אבן עזרא שם, מב. משא"כ מעלת בנים (שמות ד, כב).

שלחן ערוך: . . כדי שנזכור . . וישעבד כו': לרבנו הזקן חאו"ח סכ"ה סי"א. ועיין בהשינוים מל' שו"ע דהמחבר.

אַ איד לעגט תפלין: ונשים שפטורות (קדושין לד, א) הרי (גם לדעת המכילתא ס"פ בא וירוש' ברכות פ"ג ה"ג**** דפטורות מדפטורות בת"ת) הוי מ"ע שהזמן גרמא ובמצות אלו "בעשות הזכר את המצוה אין מהצורך שגם הנשים תעשינה לבדה כי כבר נכללת עמו בעת שעושה אותה המצוה" (לקוטי תורה להאריז"ל פ' בראשית בטעמי המצות שם. שער מאמרי הרשב"י – להאר"י – בפי' על התיקונים שבתחלתו). ולהעיר מברכות (יז, סע"א) נשים במאי זכיין באקרויי כו' – בנוגע לת"ת – ועד"ז י"ל גם בתפלין כשיטרחו על בניהן וכו' (ראה פרש"י סוטה כא, א) בנוגע לתפלין. וראה בברכות (שם): גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים.

עבד מלך כמלך: שבועות מז, ב.

• ***) הכוונה: דעת (הבבלי בברכות (כ, ב) "פשיטא" וכפס"ד) אדה"ז (סל"ח ס"ג) דפטורות מתפילין מפני דהוי מ"ע שהז"ג (ועכ"צ לדחוק הסוגיא דקידושין דמשמע כהירושלמי – לכאורה) – משא"כ להירושלמי ומכילתא (ופשטות דקידושין) דילפינן שאר מ"ע שהזמ"ג דפטורות – מתפילין (משא"כ להרא"ש (הל' תפילין סי' כט) – המכילתא והירושלמי דלא כהלכה).

הכוונה . . כהלכה): מענה הרבי – ניסן תשכ"ח.

בשובה ונחת: ישעי' ל, טו. וראה סנה' צז, סע"ב. אור התורה לאדמו"ר הצ"צ ס"פ בא (ע' שה ואילך). המשך וככה הגדול בסיומו.