אגרת ט'תיד

ב"ה, ערב חג הגאולה די"ט כסלו, ה'תשכ"ח

ברוקלין, נ.י.

מרת שפרה יהודית תחי'

מאשר הנני קבלת מכתבה והקודמו.

ואשרי חלקה שזכתה וגם הצליחה לעודד נפשות רבות מבנות ישראל, אשר כל אחת ואחת מהן בת שרה רבקה רחל ולאה, במעמדן המיוחד שאבדו בעליהם (תבדלנה לחיים טובים). ובודאי ובודאי נאמנים דברי חכמינו ז"ל "הוא נענה תחלה", שיעודדה השם יתברך ויתעלה ויחזק רוחה במצבה היא.

והרי לו נתכנו עלילות ואך הוא היודע טעמי הנהגתו בעולמנו זה, אלא שברור וידוע שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד. ועל פי המדובר במ"א והכתוב כמה פעמים מגדולי ישראל אין כל פלא כלל אשר נברא אינו מבין הליכות הבורא ית', להיות ואין ערך כלל וכלל ביניהם, פרט באותן הנקודות אשר רצה הבורא בחסדו הגדול וגילה חכמתו ורצונו ועניניו להנבראים.

ואם בכל עניני טוב וקדושה אמרו רז"ל הקב"ה עוזרו, על אחת כמה וכמה בנסיון גדול כהאמור, שלא להרהר אחר מדותיו של הבורא באסון אבדת בעל ואב לילדים. ועזר הקב"ה, שהוא אלקים אמת, בודאי שגם העזר, ובנידון האמור התנחומים, מבוססים על האמת, אף שנעלמה מאתנו ההבנה בזה.

תקותי חזקה על פי הידיעות שקבלתי ממפעלה הנעלה בעבר – שביתר שאת וביתר עוז תפעול בזה בימים יבואו, וכמים הפנים לפנים תתעוררנה גם הנשים שבאה עמהן בקישור להשתתף ולעזור במפעל זה ולעשות כמותה, וביחד תרחיבנה הצנורות לקבלת ברכת השי"ת בכל המצטרך לכל אחת ואחת מהן ובני ביתן שיחיו,

על ידי ההתחזקות בהנהגה יום-יומית על פי תורתנו תורת חיים הנתונה מאלקים חיים, ובנקודה הפנימית – לגדל את ילידיהן שי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.

ומגלגלין זכות ליום זכאי, שמפני כמה סיבות נכתב המכתב בין יו"ד כסלו, גאולת אדמו"ר האמצעי, וי"ט כסלו, גאולת אדמו"ר הזקן, אשר הם הן גם גאולתנו ופדות נפשנו, שתגאל כל אחת ואחת מהן, בתוככי כלל ישראל, מכל מחשבות המבלבלות ובכלל מכל ענינים המבלבלים למילוי תפקידן, תפקיד כל בת ישראל נאמנה לה' ולתורתו, להנהיג ביתה בישראל ולחנך בני' ובנותי' ברוח ישראל סבא, שיהיו לשם ולתהלה ולתפארת עמנו בני ישראל. והרי זה ג"כ קורת רוח וזכות הכי נעלית לנשמת הנפטרים, הבעל והאב, הי"ד, בהביטם מעולם האמת ורואים בנים ובנות הולכים בדרך האמת הטוב והישר, דרך המלך שהתוה לנו מלכו של עולם, ה' יתברך ויתעלה.

ויהי רצון אשר מתאים לסיום חודש זה, הם ימי החנוכה, יהי' מכאן ואילך הולך ומוסיף מיום ליום באור, אשר יאיר ה' חיי כל אחת ואחת מהן ואך טוב וחסד אמתיים וגלויים ימצאו אותן תמיד כל הימים.

בברכת חג הגאולה ותוספת הצלחה במפעל האמור ולבשורות טובות בכל הכתוב.

מ. שניאורסאהן

מצורפת בזה השתתפותי גם אני בהוצאת המפעל והרחבתו.

מ. שניאורסאהן

ט'תיד

נדפסה בלקו"ש חל"ה ע' 342. ב"בכרם חב"ד" גליון 16 (טבת, תשכ"ח). ובשלימות ב"תורת מנחם – מנחם ציון" ח"ב ע' 539 ואילך.

מרת שפרה יהודית: גלומבוביץ-מרוזוב. – אשתו של ר' דוד מרוזוב הי"ד (ראה תורת מנחם שם ע' 411 ואילך). אגרת נוספת אלי' – לקמן ט'תקטז.

דברי חכמינו ז"ל: ב"ק צב, א.

לו נתכנו עלילות: לשון הכתוב – שמואל-א ב, ג.

שכל מה דעביד כו': ברכות ס, סע"ב.

המדובר במ"א: ראה גם לעיל אגרת ט'שפא, ובהנסמן בהערות שם.

אמרו רז"ל: קידושין ל, ב. וש"נ.

אלקים אמת: ירמי' יו"ד, יו"ד.

ממפעלה: עידוד אלמנות מלחמות ישראל.

וכמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

ומגלגלין זכות ליום זכאי: תענית כט, א. וש"נ.

ימי החנוכה . . הולך ומוסיף: שבת כא, ב. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.

ואך טוב וחסד: תהלים כג, ו.