דוקא שהוא היראה בחי' נוק' ולא בזה שהוא בבחי' אהבה (ונק' פתח ושער לה' שבזאת דוקא יבוא כו') (ולכך כל שיראתו קודמת לחכמתו דוקא אז חכמתו מתקיימת דאם אין יראה אין חכ' כמ"ש הן יראת ה' היא חכ' וכתי' ראשית חכ' יראת ה' לפי שנעתב"ס וסוב"ת דיראה תתאה בעול מל' שנק' סופן נעוץ בחכ' יר"ע ביטול במציאו' כנ"ל בענין דו"ר כו' ולזה בזאת דוקא יבוא ולא בזה כו') ומבואר דעיקר ענין השמירה בל"ת הוא במדת היראה דוקא ולא באה' כו' והיינו שמור לנוק' דשמירה דל"ת דסו"מ היינו בנוק' דוקא שהוא בבחי' היראה ופחד אלקי' דבחי' המל' שום תשים עליך מלך בקעומ"ש שתהא אימתו עליך זהו עיקר המועיל לשמירה דמל"ת ולפי"ז שורש כל הל"ת הוא בבחי' המל' שנק' מצות המלך שלא לעבור על מצותיו כו' מצד האימה ויראה גזירת מלך בלבד (וכענין אל יאמר אי אפשי כו' אלא אפשי אבל אבי שבשמים גזר עלי). והנה ידוע דבחי' המל' בחי' נוק' דז"א הוא היורד למט' מט' להיות ראש לשועלים ברבוי השתלשלות בצירופי אותיות בבי"ע במיעוט אחר מיעוט עד שמקבלים ממנה גם אלקים אחרים דקליפה וכמ"ש לפתח חטאת רובץ כו' וכמא' דחוי' קטיר לרגלי' דנוק' והוא בהתלבשות ועוצם ירידת והסתר המל' בע"ש דנוגה בבחי' המל' דקליפה שעליה א' רגלי' יורדות מות כו' מות דנחש הקדמוני וכמ"ש ואתה תשופנו עקב וכידוע בענין נחש כרוך על עקבו לא יפסיק דרחב"ד שלא הפסיק תפלתו משום דמאן דקטיל לחויא יהבין לי' ברתא דמלכא דא צלותא וכמ"ש במ"א. והנה לזאת שהחיצוני' יכולים בקל יותר לקבל יניקה מבחי' המל' בהיותה יורדת למטה ביותר שהם קרובים אלי' שם ביותר ע"כ צריכה שמירה מעולה ביותר שלא יוכלו החיצוני' לקבל יניקה ממל' דקדושה. והיינו טעם בחי' שמור לנוק' דוקא ע"י שמירה דל"ת בבחי' היראה דוקא דשומר מצוה לא ידע כו' ועיקר השמירה הוא להיות סו"מ בתכלית שאז אין מקום כלל ליניקת החיצוני' גם בבחי' ומדריגה אחרונה דמל' דקדושה והיינו שארז"ל זה שמי לעולם שמי עם י"ה שס"ה שמי הוא שם הנק' בפי כל והוא שם א"ד שהוא בחי' שמור לנוק' בחי' המל' ועם י"ה הוא בחי' מקיף ושומר כו' כידוע דכל שומר גדול מן המשתמר וכמ"ש במ"א והיינו שורש הל"ת שהן בי"ה שהן בבחי' שומר למל' דשמור לנוק' מפני שצריכה שימור ביותר מטעם הנ"ל ובחי' היראה דמל' הוא שורש הל"ת כנ"ל ולכך א' זה שמי כו' וד"ל. אבל הנה שרש המ"ע הוא בבחי' ה"ח דדכורא שהוא בבחי' הוי' דז"א וז"ש זה זכרי זכרי עם ו"ה רמ"ח כו' והיינו זכור לדכורא וביאור הדבר מובן מענין הנ"ל בשורש המ"ע שהוא בחי' האהבה והאה' שרשה בבחי' חסד דז"א כו' וכמ"ש אהבת עולם אהבתיך ע"כ
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור