לפי שלא סליק בשמא לגבי דרגא עילאה כו'. וביאור הדברים ידוע דבחינת מל' דאצי' נקרא א' זעירא וכן ואל משה אמר סתם הוא בחינת מל' ולפי שהמל' ללמג"כ רק מה שמקבלת מז"א שנקרא דרגא עילאה ע"כ לא סליק בשמא ואתי' סתם כמשל נהורא דשרגא כו'. ולהבין ביאור ושרש הדברים הנה ילה"ק תחילה בשורש ענין האותיות שהוא בחינת המל' בכ"מ כמו בחינת מל' שבחכ' הוא בחינת אותיות דחכ' ומל' שבחסד הוא בחינת אותיות דחסד וכן אותיות דכתר שהוא הרצון וידוע דכל בנין המל' הוא רק מבחי' האותיות בלבד דהיינו מבחי' אותיות דע"ס דז"א נבנה בנין המל' כמו מבחינת מל' שבחכ' דז"א נעשה בחינת חכ' שבמל' וממל' דחסד דז"א נעשה חסד שבמל' (ונקרא עשיראה דכולא וכמ"ש במ"א בענין דו פרצופים כו') והנה תחילה י"ל במהות האותיות שבע"ס עצמן כמו אותיות דחכ' ואותיות דמדות וכה"ג דהנה אנו רואים כאשר אדם טרוד בעצם המושכל כמו שהוא בכח שכלו והשגתו בעומק הרי הוא אז רק סברא שכליי' בלי מציאת עדיין בבחינת מח' גם לא נק' מח' שכליי' אלא שכל פשוט וכל זמן שהוא בעוצם טרדתו בעצם אור השכל אין בו שורש להתהוות האותיות כלל רק אחר הצמצום והעלם אור השכל בעצם אז מתהוו' אותיות השכל לחשוב לשכל זה באותיות (וגם מחשבת עיון בהשגה שבא באורך ורוחב עדיין יוכל להיות שהוא בלא אותיות מח' ממש רק נקרא מח' השכל עיון והגיון בלבד עד אשר בא באותיות מח' ממש שנקרא לאה בחי' אחוריים דמל' דתבונה כמ"ש במ"א) ולכאורה יפלא הדבר אם אין עיקר מציאות האותיות מתהווים רק לאחר סילוק עצם אור השכל המושג במוחו א"כ כאשר בא להביא דבר שכל זה לבחי' עומק השגתו כמו שהוא בעצם חוזר ונתבטל ונסתלק מהות האותיות דשכל זה ולהיכן יסתלקו בבוא הארת גילוי עצם השכל אלא מוכרח מזה לומר שיש לאותיות השכל שורש תחילה בעצם השכל דהיינו שהמה כלולים בהעלם בעצם השכל ואינם ניכרים שם במציאות כלל וכלל בהיות האדם טרוד בעצם עומק השכל כלולים האותיות שם ואינם נרגשים במציאות כלל רק כשמביא השכל לידי גילוי אז יוצאים לגילוי בבחי' מציאות ומהות מהעלם בעצם ולזאת כאשר יחזור לעומק עצם השכל יסתלקו האותיות ממציאותם ויתכללו בהעלם בתוך העצם בלתי נכרין במציאות כמקדם כו' ונמצא ב' מיני אותיות הא' אותיות שכלולים בעצם השכל בלתי ניכרין במציאותם עדיין והב' אותיות שבאין בבחינת גלוי מהעלמם במח' כו' וכמ"ש במ"א ראי' לדבר זה ממה שכאו"א כפי כח וטבע השגתו לעצם השכל כך יהי' בחינת אותיות השכל שלו שעל ידם יהי' אופן התגלות זה השכל בצירופי' שונים כי עיקר ענין האותיות בשכל היינו בחינת גלוי השכל להבינו על ידם לזולתו וכה"ג כי בלתי אותיות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור