שנק' מה כו' דמברכין לבחי' המל' בבחי' שם מ"ה דז"א שנקרא אדם גימטריא מ"ה (והיינו כמ"ש במ"א פי' הפסוק למען אחי ורעי כו' שיש נשמות עליונות שבאין ונולדי' בבחי' תולדה עם ז"א כאחים מבחי' בינה כו' והענין הוא בהיות שיש להבין כאן בענין בחי' מ"ה זה מהו שמברכין נשמתין עילאין לבחי' המל' בבחי' מ"ה דוקא דלכאורה משמע שהן ממשיכים לבחי' מ"ה דז"א במל' ואיך יתכן בחי' המשכה בבחי' מ"ה כו' אך הנה ילה"ק תחילה בבחי' המל' דאצי' שנקרא גם כן לפעמים בשם מ"ה והוא כמ"ש מה פשפשת מה ידעת כו' דהנה בפי' הפשוט דתיבה זו מ"ה היינו כמו שאומר אדם על דבר מה שאינו יודע מהותו כלל מהו שהוא מפני ביטול ההשגה והידיעה בו לגמרי ע"כ יאמר עליו מהו וכמו במן שקראוהו מן לפי שלא ידעו מהו שכל דבר שימצא מציאותו ולא נודע מהותו יפול עליו ל' מה אבל כשגם מציאותו אינו נמצא לא יתכן לו' מהו רק כשיש מציאותו רק אינו יודע מהו כמו המן שראהו במציאותו ולא נודע אליהם מהותו וכה"ג וכך הוא בכל השגות המציאות ולא ישיג המהות כלל יתכן לו' בשם מה כמו מה פשפשת מה ידעת כו' שזהו בהשגת שכל עיוני באלקות דגם שמשיג היטיב בהסבר וטוב טו"ד עד שנתאמת אצלו מאד כ"ז אינו נק' רק השגה במציאות אבל אינו מכיר ומשיג המהות כלל ולכך א' מה פשפשת כו' פי' דגם שחקרת והשגת בשכל אבל החקר אלוה תמצא בהשגת והכרת המהות מהו כי מהו"ע אינו מושג רק במציאות שנמצא מציאותו כמו מצד פעולתו בהתפשטות החיות בעולמות אבל לא נודע מהותו כלל לכל הנבראים כמו המלאכים שאומרים קדוש הגם שמשיגים בהשגתם לכח פועל אלקי המהווה אותם אך לא נודע מהותו לכך או' קדוש כמ"ש במ"א בביאור ד"ז עד"מ מחיות הנפש בגוף שמושג מציאותו ולא מהותו כו' ועז"א מה פשפשת מה ידעת כאלו לא ידע כלום מאחר שלא נודע מהותו רק מה שמושג אצלו בהשגה כמו נודע בשערים לכ"ח לפשע"ד בלבד כו' וגם הנביאים במראה הנבואה שהשיגו בבחי' ראי' כמ"ש ואראה את ה' וכן חזון ומחזה וכה"ג הרי ארז"ל דכל הנביאים נתנבאו בכה שהוא בחי' המל' שנק' כה בכ"ף הדמיון כמ"ש ביד הנביאים אדמה וכן כתי' הן במראה אליו אתוודע ונק' מראה דמות כבוד ה' וכה"ג דהיינו שראו באספקלריא כמו הרואה במראה שרואה ראית המהות אבל ע"י מראה והוא שנק' מחזה שאין בו המהות והעצם כלל רק מראה ודמות כו' וזהו ההפרש בין השגת אלקות דסתם בנ"א להשגת אלקות דנביאים שהנבואה הגם שהי' בבחי' ראיה שהוא כמו הרואה במהות אבל כרואה המהות במראה שאין בו בחי' מהות כלל רק מחזה בעלמא משא"כ במשה שנתנבא בזה בראיות המהות ממש כמ"ש פא"פ אדבר בו והוא בבחי' ה' דז"א דאצי' כמ"ש זה אלי כו' לנוכח וכן לע"ל דכתי' עין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור