מעצמות אוא"ס אור חדש מעצם הרצון והתענוג הפשוט בחו"ב וזו"נ דאצי' להאיר למט' כו' והעצה היעוצה לזה הוא מ"ש כאן ובג"כ בעאן כנ"י לאתכללא תמן דהיינו ענין מס"נ בהעלאות מ"ן בתענוג העולה בבחי' או"ח להתענג על ה' לעצמו' אא"ס ג"כ לאתקשר' שם ולאתדב' בהדייהו שהן בחי' זו"נ ואו"א שהן מקור לכללות נ"י למע' (כידוע דס"ר נ"י בפנימי' אור אבא שבז"א ונוק' כו' וכמ"ש כי אתה אבינו כו') ודוקא בהתחברות נפשם ובהתדבקות זאת של כנ"י שאז הרי גם הם עולין עם בחי' זו"נ בהעלאה זאת ואמנם מזה יהי' הסיבה לבחי' החזרת אא"ס בזו"נ ואו"א (והמשכה דבחי' או"י מעונג העצמי' כו') שיאירו אורות דזו"נ בבי"ע בתוס' אור חדש לכללות יומין דחול דלהבא והוא מטעם שמפרש דהא ישראל אחידן בי' כו' פי' דישראל אחידן בי' היינו מה שיש בכחם להחזירם בבחי' המשכה וירידה למטה ולא שבקין לי' לאסתלקא לגמרי בבחי' או"ח והטעם הוא כמ"ש כי אות היא ביני ובין בנ"י משום דשורש ישראל ושבת א' הוא בבחי' פנימי' ועצמות דאא"ס ממש כידוע דישראל עבמ"ח בעצמות ממש טרם שעלה ברצונו הפשוט להאציל כו' וכידוע במאמר רז"ל במי נמלך בנש"צ וע"כ גם בעלות התענוג הפשוט לעצמות חוזר ויורד למט' בשביל נש"י שעלו ברצון ותענוג העצמות ולזה יש בכחם לחזור להמשיך אור תענוג העצמי מחדש בבחי' ירידה והמשכה למט' וכמ"ש וקראת לשבת עונג כו' אז תתענג על ה' להמשיכן למטה (אך בתנאי אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך כו' שהיא בחי' השביתה והעלאה דשבת בחי' או"ח תחלה) ולזה הטעם השבת אות ביני ובין בנ"י כמ"ש במ"א באריכות וזהו הטעם כאן דישראל אחידן בי' בהאי כבוד אל דשבת וינפש כו' שהוא בחי' הפנימי' והעצמי' ולא שבקין לי' להאי כבוד דשבת לאסתלקא ותקפין בי' דלא לאסתלקא פי' ותקפין זהו בחי' התגברות דאו"י על או"ח שבא מצד שורש כנ"י בבחי' התענוג ושעשועי' העצמיות שבבחי' או"י כידוע וד"ל. וז"ש דוגמא לזה בצלותא בלחש שבבחי' או"ח כמאן דמלל עם מלכא ברזא ובעוד דאיהו ברזא עמי' לא אתרחקא מיני' כלל כי הדבור ברזא דוקא אות להתקשרות עצמות בקירוב עצום כאהבת רעים הקשורים בנפשם ולזה בעוד דאיהו ברזא עמי' לא שבקין לי' לאתרחקא אדרבא אוחז בו וממשיכו למטה כו' וד"ל אילותי לעזרתי חושה כו' מה איל וצבי משעתא דאזלי ומרחקי מיד אהדרן לההוא אתר דשבקי אוף קוב"ה אע"ג דאסתל' לעיל' לעיל' בא"ס מיד אהדר לאתרי' מ"ט בגין דישראל לתתא אתאחדן בי' ולא שבקן לי' לאתנשא ולאתדחקא מנייהו וע"ד אילותי לעזרתי חושה ובג"כ בענין לאתאחדא בי' בקוב"ה ולאחדא בי' כמאן דאמשיך מעילא לתתא דלא אשתבק מיניה אפילו שעתא חדא ע"כ. פי' במאמר זה בא להוסיף ביאור על דבריו הראשוני' דמלבד דלא שבקין לי' לאסתלקא מצד שבכחם של ישראל דאחידן בי' דלא שבקין לי' כנ"ל זהו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור