אגרת ג'שסו

ב"ה, כ"ב אדר, תשט"ו

ברוקלין.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ מוה"ר אברהם אבא

שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מי"ט אדר, בו כותב אודות אופן העבודה בהנוגע להפצת ספרים ועניני יראת שמים החזקת היהדות וכיו"ב.

והנה אף כי צודק הוא שצריכה עבודת הפצה זו להעשות באופן הכי גדול ובחוגים הכי רחבים, אבל ככל דבר חדש וכידוע הודעת רז"ל כל התחלות קשות, הרי כשמתחילים בתכנית רחבה ואפילו ממוצעת ברובא דרובא נתקלים בקישוים רבים ופועל חלישות הדעת, ובמילא עושה זה רושם בלתי רצוי על המתעסקים והעובדים ויצא שכרו בהפסדו, כי העבודה פוחתת והולכת, ובכגון דא צריך להתחשב עם האפשרי ולא רק עם הרצוי, וכידוע דיוק הבעש"ט והי' ראשיתך מצער (ואז דוקא ע"י התחלה כזו) אחריתך ישגא מאד, ולכן צריך הי' הועד שנוסד לשם זה בדעטראיט, להתחיל בעבודתו מן הקל אל הכבד, ומענינים הודאים שאין בהם סרכות ולא מענינים מסופקים היינו ספרים כאלו שאף שתוכנם מתאים לכאורה, הרי מחברם מעורר ספק גדול, (ולכן כתבתי לכאורה, כי בל ימלט שמעטו של מחבר מסופק לא יהי' גם בהספר ספיקות), ובמשך הזמן כשיתרגלו חברי הועד בעבודה זו, העבודה עצמה תראה להם מה שיש לשנות מהאופן שהתחילו, ובקל יהי' זה לשנות, כי שההתחלה לא תהי' באופן גדול ורחב, ולאט לאט ירחיבו העבודה הן בנוגע לחוגי סוגי האנשים עמהם יתעסקו והן בנוגע להספרים והחוברות שיפיצו, והרי כבר ידוע פסק הרמב"ם בהלכות דיעות שהדרך הממוצע בכגון דא הוא דרך הישר והטוב, והשעה דורשת ומוכרח להתעסק בעבודת הפצה ומבלי לדחותה, הרי לאידך גיסא צריכה להיות ההתחלה באופן ממוצע וכנ"ל.

ומטעם הנ"ל הנה פרסום מפורט בעתונות בהנוגע לשמות ספרים וכו' ג"כ מוקדם לעת עתה, מלבד הטעם שזה כרוך בהוצאות יתירות, הנה בעריכת רשימה איזה שתהי' לוקחים ע"ע האחריות בעד כל הספרים שנכנסו ברשימה וכן ספרים שלא נכנסו ברשימה מציגים אותם ע"י אי הכניסה להרשימה, מחוץ לסוג הספרים הכשרים או לכה"פ מחוץ לספרים מסוג ראשון שבטח יעורר הנ"ל התנגדות, שבתחלת העבודה עכ"פ יש להמנע מזה ככל האפשרי.

ותקותי חזקה שבאם יתחילו כנ"ל באופן עבודה ע"פ הנקודות דלעיל אבל במרץ המתאים, ובפרט בהימים שלפני החג וימי חול המועד שהם מסוגלים לעבודה כזו הרי בטח יראו הצלחה בזה.

בברכת הצלחה בהנ"ל ולחג המצות כשר ושמח.

מוה"ר אברהם אבא: פרידמן, דטרויט.