במענה למכתבו מכ"ד סיון, בו כותב אודות מצב השלום בית של בנו שי'
הנה בכלל אין זה בנוהג כלל לענות בכזה כ"א לאותו הנוגע בדבר, שהרי רק הוא יכול לפרט הענין ככל הדרוש ובסגנון חז"ל אין אדם יודע מה בלבו של חבירו.
בכ"ז לחשיבות הענין וגדלו ומפני הכבוד באתי להביע דעתי מיוסד על פס"ד תורתנו תורת חיים אשר גדול השלום בכלל ועוד יותר שלום שבין איש לאשתו, ובמקום חילוקי דיעות ביניהם הרי גם בזה הוראה מפורטת (הובאה בהלכות אונאה לרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע בסופן) בנוגע להזהר מאד שלא לצער את האשה כו' להיות זהיר בכבודה וכו' והרי כמובן ממכתב כת"ר אין זה כלל בענינים של יראת שמים, ואדרבה חרדית היא ושומרת תורה ומצות וכו'.
ויהי רצון מהשי"ת שהשלום שלו שישרה השלום בבית בנו שי' ויהי' השלום בריבוי והרי זה מביא לריבוי הברכה וכו' עיין אסתר רבה בסיומה.
ומאחר שהכל בהשגחה פרטית ועל יסוד מאמר חז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, הרי בודאי כרב משתדל בהפצת המעינות תורת החסידות בכל מקום שידו מגעת, והובטחנו הבא לטהר (וידוע דיוק רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע לטהר גם אחרים) מסייעין אותו.
Kehot Publication Society · commercial
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub