אגרת ח'רעט

ב"ה, כ"ו כסלו, תשכ"ב

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מד' כסלו, שהגיעני ז"ע.

בעת רצון יזכירום על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו.

ומובן וגם פשוט אשר הנהגה בחיי היום יומים מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם, הרי זה גם הצנור והכלי לקבלת ברכת השי"ת בהמצטרך לאדם ולביתו.

ובנוגע לענין דוחק פרנסה, ידועה עצה היעוצה מחז"ל, להרבות בצדקה ולחלקה לרבות פעמים, ומהזמנים המסוגלים לזה הוא בכל יום חול קודם תפלת הבקר להפריש פרוטות אחדות לצדקה.

ולכתבו אודות יציבות רוחו - עליו להתבונן ביסוד אמונתנו ותורתנו, אשר השם יתברך ויתעלה הוא המשגיח על כל אחד בהשגחה פרטית והוא עצם הטוב ומטבע הטוב להיטיב, אלא שצריך להיות כלים מוכנים לזה. ז. א. חיים על פי רצון ה' כפי שגילה לנו בתורתנו תורת חיים, וכשיהי' הענין חקוק במוחו הרי אין מקום לומר, שכשיזכור שהשי"ת מתבונן עתה במעשיו, יעשה דבר שאין לו מקום בשכל.

ולכתבו שאינו מוצא טעם בעבודתו, הנה כיון שהמשכורת שמקבל נותנת לו האפשריות לפרנס בני ביתו שי' ובטח גם להפריש לצדקה מזמן לזמן, ובזמנים פנוים גם ללמוד הרי זהו טעם הכי חזק ונעים שאפשר לאדם ולמצוא בחייו.

ולכתבו שאין לו זמן פנוי כל כך ללימוד התורה, במצבו אין נדרש ממנו שילמוד כו"כ שעות, כ"א שיתחיל (אבל - תומ"י) משעה קטנה ביום לראשונה ולאחרי משך זמן לא ארוך יוסיף על שעה קטנה זו עוד רגעים אחדים, ובודאי יווכח אשר יש לו כמה זמן פנוי ללימוד התורה, ובסגנון חז"ל רווחא לבסומי שביק, ונוהג בכגון זה שלכל לראש לומדים הלכות הצריכות בחיי היום יומים לדעת את המעשה אשר עליו לעשות והדברים אשר אסור לעשות.

והרי נמצאים אנו בימי חנוכה, שענינם להוסיף מיום ליום באור, הלוך והוסיף, יהי רצון שיהי' כזה בכל עניניו.

בברכה לבשו"ט בכל האמור

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

Kehot Publication Society · commercial