קג

שומר אתא בוקר וגם לילה (ישעי' סי' ך"א י"ב) שנמשל זה"ג ללילה. ובהמק"ד נמשל לאור היום, שהרי ארז"ל בב"ר פ"ג ע"פ ויקרא כו' לאור יום אלו מעשיהם של צדיקים, ומה הן מעשיהם של צדיקים ארז"ל בכתובות ד"ה סע"א גדולי' מעשה צדיקים ממעשי שמי' וארץ דאלו כו' ובמעשה צדיקי' כתי' מקדש כו' כוננו ידיך ב' ידות, הרי דמעשה צדיקים הוא בנין בהמק"ד, א"כ מה שאמרו ע"פ לאור יום זהו מעשה הצדיקי' הכוונה על בהמק"ד שנק' מעשה צדיקים בגמ' כתובות, והוא הנק' ברבות אור יום, נמצא נמשל בהמק"ד לאור יום, ולחושך קרא לילה קאי על הרשעים שהחריבו את בהמק"ד, והיינו כמו שבאור היום מאיר אצל כל אדם בחי' אור הנפש בגילוי, כמו בעסקו במו"מ שביום הולך ועושה הכל, ואפי' בתורה (למ"ד לא איברי לילה אלא לשינתא) אינו דומה יום ולילה, שהרי ביום מאיר אצלו כל החושים שלו משא"כ בלילה שהוא זמן השינה הרי אז מסתלקים המוחין ואינם מאירי' כלל ולא נשאר אצלו כ"א כח המדמה לבד שהוא רק קיסטא דחיותא, והיינו הכח מה שהוא חי לבד, אבל יתרון המדבר על הבעל חי שהוא בחי' נפש המדברת, וגם נפש השכלית אינו מאיר אז כלל, ונמצא בעת השינה נגרע מעלת המדבר להיות כחי לבד, וגם בבע"ח יש הפרש בין יום ולילה. ועד"ז יובן בהפרש שבין זמן שבהמק"ד קיים לזמן שאין בהמק"ד קיים שהוא כמו ההפרש בין יום ללילה, שבהמק"ד נמשל לאור היום שאז מאיר אור השכל וכל החושים, משא"כ כשאין בהמק"ד קיים נמשל לשינה שאינו מאירים החושים כו'.

וביאור הענין להבין ההפרש בין זמן בהמק"ד לגלות בבל, ובין בהמק"ד לכלליות העולם, שלכאו' הלא כתי' את השמים ואת הארץ אני מלא, ואמרו בזהר דלית אתר פנוי מיני' א"כ מה ההפרש בין בהמק"ד ששם הי' השראת השכינה ובין כלליות העולם מאחר דלית אתר פנוי מיני'. אך הענין הוא, דזהו כמו ענין ההפרש בין השראת הנפש במוח שבראש לגבי השראתה בכל איברי הגוף, שהרי אנו רואי' שגם צפורני הרגל מקבלים חיות מהנפש דאל"כ מהיכן הם חיים, ומ"מ עיקר השראת הנפש הוא במוח (או בלב, ותלוי בפלוגתא דדוד ושלמה (וכמדומה) שר"א ור"י פליגי היכן החכמה שרוי' אם בלב או במוח), ולכן אנו רואים שהמוח שבראש מרגיש כל כאב, גם הכאב

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org