מו"ה יעקב מנחם מענדל שי' הכהן שו"ב
לאחרי שתיקתו הכי ארוכה, מאשר הנני קבלת מכתבו - מבלי הוראת זמן הכתיבה - בו כותב אודות אופן התחלתו לעסוק בהפצת היהדות בסביבתו, והמניעות שחלו בזה, ובודאי בהתבוננות המתאימה יש למצוא אופן להסיר המניעות ולעשות בהפצת היהדות בכלל ובהדרכות חסידיות, ובמשך הזמן גם בהפצת תורת החסידות.
ובפרט שמתקרב הסעזאן שאז מתקבצים אנשים מכמה מקומות בסביבתו, ופעולה עליהם מתפשטת אח"כ לכמה מקומות וחוגים, ויה"ר שיצליח בזה ובמדה הכי גדולה, וכבר נודע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר אז א שוחט איז ניט קיין סקאטאבאיעץ וכו' וכבר נאמר כ"פ בעת התועדות, שענין השחיטה הוא כמרז"ל תנדבר"י, אין ושחט אלא ומשך - להמשיך את הבהמה ולעשותה אדם, את הנה"ב במדריגת אדם התחתון ואדם התחתון אשר עליו נאמר בהמות הייתי עמך, כאדם העליון, וק"ל...
בברכה, כלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר, צו א געזונטען זומער, בריא בגשמיות ובריא ברוחניות אשר הא בהא תליא.
Kehot Publication Society · commercial
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub