אגרת ח'תרלז

ב"ה, יו"ד סיון, תשכ"ג

ברוקלין.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה אפרים אליעזר שי' הכהן

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מעש"ק, ועל הסדר במכתבו על ראשון ראשון ועל אחרון וכו':

א) בנוגע לנשיאת כפים, שיש בזה שני ענינים, מצוה אחת ושלש מצות.

להעיר ג"כ משו"ע אדה"ז, סי' קכ"ח ס"ג וסעיף נ"ז, וצ"ע קצת לתווך הלשונות שם.

ועיין העמק שאלה סוף שאילתא קכה.

ב) האם גם על ישראל יש עשה בזה.

מצוין להשקו"ט בזה בכ"מ - בספר יסודי ישורון להרב פעדער שי' חלק ב' בתחלתו, ובהם גם מהראשונים - הרשב"א לסוכה ל"א ב'.

ג) להשמטת הרמב"ם בנוגע לימות המשיח, ענין המצות, שציין כת"ר בזה להלכות תשובה פרק ט' הלכה ב' ורוצה ליישב בזה.

כרשום בזכרוני - בשיחתנו הזכרתי גם ע"ד הלכות תשובה להרמב"ם. ואדרבה משם עוד תגדל הקושיא שהזכיר ענין המצות אבל בדוקא לימים שלפני ימות המשיח, וכלשונו, מלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן, והשמיט זה בכתבו ע"ד עסק ישראל בימות המשיח.

ד) לדיוקו במ"ש הרמב"ם (הלכות מלכים בסופן) בתורה וחכמתה,

לדעתי אין מקום כלל לפרש כאן תורה על עסק המצות*, ובפרט - שהרי תיכף מפרש וחכמתה (של התורה), ולדעתי כוונתו לשני הענינים אשר בתורה, כמובן ממרז"ל יש חכמה בגוים תאמין, יש תורה בגוים אל תאמין (איכ"ר פ"ב יג), והחילוק ע"פ פשוט: חכמה - סתם, תורה - מלשון הוראה - בצירוף מסקנא וציווי, שאין בזה מקום בגוים כיון ששכל מיוסד על הנחות שאין להם יסוד כ"א ברצון וקבלה, ולא בשכל. ואכ"מ.

ועוד ראי' שהרי בהלכות מלכים מפרש, וכותב, ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד,

דא"ג מזה תשובה ג"כ - על מה שרצה כת"ר לבאר, דלא נתאוו, היינו תאוה, שייכת רק בתורה אבל עסקם יהי' גם במצות, וק"ל.

בכבוד ובברכה.

Kehot Publication Society · commercial