(כד) לכלים.
להפליט הבלוע בהם על ידי מליחה כדלעיל סימן ס"ט.
ומכל מקום לכתחלה אין למלחם בכלי שמלחו בו בשר (אם לא הדיחו הכלי היטב1). ולא דמי לבשר שנמלח והודח שמותר למלחו בכלי שאינו מנוקב שמלחו בו בשר להכשירו מדמו כדלעיל סי' ס"ט סי"ז, דבשר חי אורחיה בהדחה כדלקמן סימן צ"א2, אבל דגים אין דרך להדיחן אם מולחן לקדרה לבשלן מיד. ואפילו מולחן לקיום, שלפעמים דרכן בהדחה קודם אכילה, מכל מקום חיישינן שמא ישתמש אחר כך באותו כלי בלא הדחה בשר מבושל דלאו אורחיה בהדחה, ובזה יש ליזהר לכתחלה3 משום סכנה כדלקמן סימן קי"ו4 (ש"ך5, מנחת יעקב6).
ומכל מקום בדיעבד אין לחוש לזה, דאין סכנה במליחה. ולכן אמרינן לעיל דהעופות מותרים אפילו נמלחו עם דגים. ולכן אם העוף תפל אף הדגים מותרים ואין בהם משום סכנה (איסור והיתר הארוך7. תורת חטאת8). וכן היכא דליכא משום איסור דם, כגון ששהו כבר שיעור מליחה והודחו וחזרו ונמלחו יחד מותרים (ש"ך9):
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור