דהוא נוח לבלוע יותר מן הדם, ולא אמרינן איידי דטריד לפלוט לא בלעה אלא דם דשריק, אבל ציר ורוטב בלע משום דמסריך סריכי1.
וכל שכן אם הכשרה תפלה שאינה טרודה לפלוט דבלעה. ואינה ניתרת על ידי מליחה שימלחנה אחר כך, דלא אמרינן שיפלוט מה שבלע אגב דם דידיה אלא היכא דבלע דם2.
ואפילו לא שהה שיעור מליחה, וכן אפילו לא נמלח רק מעט כדרך שמולחין לצלי, מכל מקום הציר חשוב רותח כדלעיל סי' ס"ט3, ולקמן סימן צ"א4 (ושם יתבאר5 דשלא במקום הפסד מרובה חוששין לומר דגם הבשר נחשב רותח, אפילו לא נמלח רק מעט, משום דאין אנו בקיאין בזה. ולפיכך אפילו במקום דאין לחוש לציר, כגון שכבר פלט כל דמו וצירו והודח קודם מליחה זו אסור. אלא דכאן לא מיירי אלא מענין וסדר המליחה כמשפטה להכשירה מדמה6).
ואין חלוק בין אם הטרפה למעלה או למטה7, דציר מנבלה וטרפה, שאסור משום שמנונית, מפעפע גם למעלה לחתיכה הסמוכה (איסור והיתר הארוך8):