(מז) בכל זה.
אפילו אין בו לא דם ולא ציר, מכל מקום על ידי מליחה מוציא דם שבלע. ולא דמי לדגים ועופות דלעיל, שאסורים הדגים משום דרפו קרמייהו וקדמי ופלטי, דשאני התם דמשום דרפו קרמייהו בלעי טובא, והדם הבא להם מעלמא הוא מסתרך בהם ביותר (תורת הבית הארוך1).
וכתב הש"ך2 הא דמתירין כאן בבשר שלא נמלח כלל שנתנו אצל בשר שנמלח, היינו אפילו לא הודח עדיין כלל, דאין כח ברתיחת המלח הנפלט מחתיכה אחרת אלא להתבלע המלח3 עצמו, אבל לא להבליע הדם בעין שעליו לתוכו. מיהו אם שהה בין חתיכות מלוחות עד שקבל טעם מהמלח עצמו, אפשר דמבליע גם הדם בעין שעליו. והמנחת יעקב4 מיקל גם בזה:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור