סימן כא
וסת ההפלגות – מסוף ראיה לתחלה1
שאלה
עיין שו"ע רבינו ז"ל סי' קפ"ג ס"ק כ"ב, ובסי' קפ"ו סק"ח, לענין וסת ההפלגות. שכתב וז"ל שמשערין ההפלגה מסוף ראי' לתחלת ראי' כו', והיינו מתחלת הנקיים שלה או מליל טבילתה, שהכל חשבון אחד כדלקמן סוס"י קפ"ו, ושם סק"ח ביאר יותר וז"ל שכשהיא רואה לעולם ביום י"ד לטבילתה כו', עד ואם כן בין שתחשוב מהתחלת הנקיים ובין שתחשוב מליל טבילה הכל חשבון אחד, מי"ד יום אחר הטבילות או מכ"א יום מהתחלת הנקיים או מכ"ב יום מסוף הראיות (משא"כ כו' יעו"ש) עכ"ל.
ולענ"ד החלושה תמוה טובא, דלדידן דלעולם אין מתחילין למנות הנקיים עד יום ו' מתחלת ראייתה, לא שנא ראתה יום אחד או ראתה כל החמשה ימים בין שמשה כו' [רק אם ראתה ו' ימים אז תתחיל הנקיים מיום ז'], ואם כן צריכים לשער וסת ההפלגה דוקא מסוף ראי', היינו מיום שפוסקת לראות, ולא מהתחלת הנקיים או מליל טבילה. כגון אם ראתה בפעם ראשון ה' ימים ופסקה קודם הערב וספרה מיום המחרת ז' נקיים וטבלה, ואחר זה ביום י"ד לטבילתה שהוא כ"ב מסוף ראייתה ראתה רק יום אחד, ועם כל זה לא תתחיל למנות הז' נקיים (לדידן) רק עד יום ו', ואם כן כשתשער ההפלגה אחר ראי' הב', לחוש ליום י"ד אחר טבילתה השנית לפרוש סמוך לוסתה, או מיום כ"א מהתחלת הנקיים, יהי' זה יום כ"ו מסוף ראייתה, ואם כן הוא חשבון מוטעה, ואנו צריכים לשער ההפלגה לחוש ביום כ"ב מסוף ראי', וביום כ"ו מסוף ראייתה הרי כבר עבר וסתה, אלא הוסת הי' ביום יו"ד מליל טבילתה, או ביום י"ז מהתחלת הנקיים. וכל שכן בוסת קבוע ג' פעמים כה"ג, דנפיק מיני' חורבא. ודעת לנבון נקל שכמו כן בהיפוך, אם בתחלתה לא ראתה רק יום א' ואח"כ תראה ה' ימים. ולחכם כמי"ב2 אין צריך לפרש. ולענ"ד הוא תמוה מאד, ושאלתי לחכמים ואין פותר. ובקשתי מאדוני ידידי למחול עכת"ר3 ולהשיבני.
תשובה
אה' ידידי הרב המפו' ושנון הותיק מ' נתן סגל
בהיותי קודם ר"ה העבר בק' סורעז מצאתי דאתאי לידי איגרתיך החמודה, וחדאי נפשאי בפלפולא טבא, אשר הקשית לשאול בדברי רבינו הגאון אחמו"ר נ"ע במ"ש בה' נדה סי' קפ"ד וסי' קפ"ו דחשבון ההפלגה הוא מסוף ראי' לתחלת ראי' או מן הטבילה לטבילה דהכל חשבון א'. שהוקשה לך שאין החשבון מכוון לדידן שמונין אחר ו' עונות מיום הששי לתחלת ראי', כמו שהארכת בדבריך, וגם כתבת ששאלת לחכמים ולא פירשוה.
ומה אומר ומה אדבר לא חכם אני כו', אלא דילפינן מציאה מחיפוש5, ומצאתי בספר סדרי טהרה בשם תשובת מעיל צדקה סי' ס"ג, בסי' קצ"ב סק"[ב], וסי' קצ"ו סקי"[ח], דאפילו למ"ד דלא בעינן ספורין לפנינו מכל מקום בעינן שתתן עיני' ודעתה על הז' נקיים, שבאם לאו הרי היא מוחזקת בטומאה, ואם כן נשי דידן שאין מונין הז' נקיים אלא מיום הששי הרי קודם לכן לא יהבי דעתייהו כלל, וגם אין מפסיקים בטהרה קודם לכן, וכלשון רמ"א בסי' קצ"ו ותפסוק ביום ד' כו'.
בשגם כי לפי הנראה כל נשי דידן בווסתות שלהן הן בתחלת נדות, ולא מיבעי' בכגון שכתב הרב ז"ל ביום י"ד לטבילתה שהוא יום כ"ב לסוף ראייתה, אלא אפילו אם לא ראתה עד יום כ"ו אין מונין יום כ"ו הראוי לזיבה, מאחר שלא ראתה ביום י"ט, כמ"ש הרב ז"ל בהקדמה6. והוא על דרך פירש"י ז"ל7, דהסכמת הפוסקים כמותו8. ונדה מעיינה פתוח כל ז', אלא דלענין זה עשאום כזבות כמ"ש הרב ז"ל9, ודיינו אם תתן עיני' ודעתה על הז' נקיים, אבל בלאו הכי לא.
ובהכי ניחא לי, דלכאורה אדרבה קשי' לאידך גיסא, דכל עיקר שבא הרב ז"ל לפרש כן הוא כדי לפרש לשון הרמ"א שבסי' קפ"ז ס"י, שהוא מתשובת מהר"ם ב"ב שבתשו' הרשב"א10, שהולך בשטת רש"י ס"פ האשה כו' ד' ס"ד א' ד"ה ה"מ כו', עיי"ש ס"ק מ"א בקו"א11 שהעמיק הרחיב בזה. והרי כל עיקר דברי רש"י הם ע"פ הגמ' דספ"ד ד' ל"ט ע"א, ט"ו לטבילתה שהוא כ"ב לראייתה, ובזמנם ודאי היו מונין נדות וזיבות, וכדאמר בהדיא בגמרא שם דקאי בימי נדתה כו' בימי זיבתה כו', ועדיין לא נתפשטה חומרא דר' זירא, וגם חומרא דרבי דאתקין בשדות (נדה ס"ו א) עדיין לא נתפשטה, ואם כן האי ט"ו לטבילתה אינו מכוון להיות כ"ב לראייתה, אלא לתחלת ראי'. אלא ודאי דשאני נדה דמעיינה פתוח כל ז', ומשום הכי הויא ההפלגה מטבילתה דוקא. וממ"ש בגמ' שהוא כ"ב לראייתה אין ראי' דחשבינן לראייתה [והיינו ע"כ לתחלת ראי' כמ"ש], דאדרבה מדפירש שמואל ואמר לא שנו אלא ט"ו לטבילתה כו' משמע דמכל מקום לא אפיק מתני' מפשטה דסתם ט"ו הוא לטבילה, משום דאין לחשוב מתחלת ראי', שאין זה הפלגה, שההפלגה היא מה שאינה רואה כמ"ש הרב, ומשום הכי קתני סתמא יום ט"ו, היינו ט"ו לטבילתה, שהוא סוף ראי'.
ולפי זה אני אומר דכל הטורח שטרח רבינו אחמו"ר נ"ע הוא דוקא לדידן, כדי לפרש לשון רמ"א בסי' קפ"ז ס"י דלעיל, וכן דברי התה"ד בסי' קפ"[ו]12, שהוא היש שכתבו שברמ"א סי' קצ"ו13 שעל פיו נהגו נשי דידן שחשבו לטבילה, ואע"פ שסופרת ז"נ לעולם אחר ו' עונות, ומשום הכי דקדק בסי' קפ"ו דהחשבון שמתחלת ראי' אינו מכוון אפילו לדידן...14
וזו"ז יקבל החו"ש מאדה"ש15 כנפש תדרשנו לטובה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור