עיין בטור יו"ד סי' קפ"ח דומיא דשפופרת2 כו'. וברא"ש (פרק המפלת רס"י [ב']) כתב כגון3 כו', הוא לדוגמא בעלמא4, ועיקר הטעם הוא משום הפסקה5, כדמשמע ברא"ש לקמן במה שכתב על רש"י6 דהאי אין דרכה כו' אינו דומה כו'. וגם משמע דרבי אליעזר ורבנן בחד גוונא מיירי7.
ומשמע ליה להטור8 דאע"ג דבחתיכה טמאה, מכל מקום בשפופרת כו'. מדכתב הרא"ש9 על הא דקאמר רבא דכולי עלמא אין דרכה כו' ונפקא מינה לשפופרת כו', ובשפופרת כתב10 כגון כו', אם כן משמע דעל שפופרת כזה נמי קאי הרא"ש גם לעיל11 דנפקא מינה כו'. אבל12 לא שיהא דוקא שפופרת במקור כמו חתיכה, אלא אפילו אם השפופרת בפרוזדור נמי אין דרכה, ואנן הכי קאמרינן מדלכולי עלמא אין דרכה כו' וממעיט מבשרה, הכי נמי שפופרת שמפסקת שהוא שלא כדרכה נמי אימעוט מבבשרה. וכן מוכח13 להדיא בתה"א14 וברא"ש15 לאשמועינן דכולי עלמא בבשרה כו'. גם ברמב"ם16 צריך לפרש כן17, עבמש"ל.
אך מכל מקום קשה לדחות דברי הרא"ש ויתר פוסקים המפורשים (סוס"י קפ"ח) גבי המפלת כמין קליפות כו' (ד' כ"ב סע"א), דלית לפתיחת הקבר בדברים קטנים כאלו כו', נגד המשמעות שמשמע כאן ברא"ש דאפילו כעין שפופרת לא שייך פתיחת הקבר. ומה גם מלשון כגון כו', שהוא לדוגמא בעלמא. ואף גם זאת אפשר שכתב לפי שטת ההלכה דאפילו בחתיכה לא שייך פתיחת הקבר, ושפופרת נמי בחדא מחתא מחתינהו, אבל לפי המסקנא (דכ"א ע"ב) דהלכה כרבי יהודה דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם צריך לומר שהשפופרת היא דוקא בפרוזדור.
וקצת ראי'18 ממתני' פ"ז דאהלות19 דמשמע דאפילו בנפלים שלא העגילו ראש כפיקה נמי אית בהו משום פתיחת הקבר20. אלא דהרמב"ם21 סבירא ליה דיש לה פנאי להלך22, ולהר"ש23 אינו מטמא עד שיצא לחוץ. ופיקה של שתי או של ערב משמע בכדי שיכול להקיף החוט פעם אחת סביב הפלך על הפיקה, אלא שהחוט של שתי הוא דק יותר משל ערב, ולכן הפיקה שלה קטנה משל ערב, ואם כן משמע שיעורא דפיקה קטן מאד אפילו משפופרת דקה שבדקים. ומכל שכן דהא דדקה שבדקים אינו אלא משום ספיקא24 וסלקא דעתא להתיר אפילו כשפופרת בינוני. אלא דיש לחוש ולומר שהיה ידוע להם מדת הפיקה של שתי ושל ערב שהיו שוים אצל כל בעלי מטוה, וצ"ע.