במ"ש בשם רב דווייעטקא2 שחלק על רבינו הגדול אחמו"ר זצוקללה"ה נ"ע בענין שיעור הרמון שהוא פחות מטפח על טפח מרובע (כ"כ בתיקון המקוה שבשו"ע3). והנה גם אני חפשתי בכל המקומות בגמ' עד מקום שיד עיוני וזכרוני מגעת ולא מצאתי שיעור זה מפורש. וגם הנה מעכ"ת הוא ממארי משנה, וכל המשניות סדורות בפיו, ולא מצא זה, ומה אענה אבתרי'.
אבל מצאתי לי סמך לדברי רבינו ז"ל מן המקרא (ואפשר זו שמעתי מפיו הק', וזכרוני לי כמו אכזב, שכעת נראה לי שממני יצאו הדברים) במלכים א' ז'4 גבי עמודים שעשה שלמה שהי' טור מאה רמונים סביב בנין הכותרת, והשני טורים היו אפשר זע"ז כדי למלאות הריווח שבטור האחד, לכן חשבתי רק טור אחד ואפילו סביב הבנין. והנה העמוד הי' הקיפו י"ב אמות, ואף את"ל שזהו אמת הבנין באמת בת ו' טפחים נמצאו ע"ב טפחים, ואם בנין הכותרת הי' בולט לחוץ עודף על העמוד בודאי לא הי' יותר מחמש אמות כפי קומתו, ובפרט שבירמי'5 כתוב שלש אמות (עי' רש"י6 כי ב' אמות התחתונות שוות לעמוד. ואפשר שמכל מקום היו בולטות אלא שהיו שוות בלי ציור. וכן משמע שב' אמות התחתונות היו גם כן כלי קיבול, עי' מצו"ד7), ואם כן יהי' רחבו יתר על קומתו הרבה ואם כן קו ט"ו אמות יסוב אותו8 (שזהו גוזמא גדולה לדעתי שיהי' שליש עודף) והיו מאה ושמונה טפחים עגולים9, ועל כל פנים פחות הרבה מטפח על טפח מרובע עולה קל"ג טפחים ושליש10. ורמונים שעשה שלמה בודאי לא קטנים היו11. בשגם כי בלאו הכי מסברא אין להגדיל השיעור יותר.
וברוקח סי' שע"ז כתב הרמון הוא יותר מב' אצבעות חוזרות למקומן משמע דאינו גדול מזה השיעור אלא מעט.
ומזה אין לי לכתוב יותר, בשגם שלא כתב לי מעל' חכמת מדידתו ובקיאתו בשיעורין של החולק, ואם הוא מהנדס גדול, ומאין לאין יצאו לו הדברים לחלוק על רבינו ז"ל, שהוא ז"ל בודאי הי' בקי בחכמת ההנדסה ותשבורת והי' יודע לשער כמה טיפין12 כו'.
ואם החולק בקי בכל אלה ישאל נא אותו אם ידע שיעור הגריס13 והרביעית14 והסלע15 וקומת אדם16 ותינוק בן ט'17, שבכל זה שמעתי מפיו הקדוש שאחד באחד יגשו, והעמיק הרחיב בזה בשכל מבעית וחשבונות רבים. ומחמת קוצר שכלי והשגתי דלית תפיסא שכחתי,
וזולת זה כו' דברי דו"ז דוש"ת18
יהודא ליב
ובעיקר דין מוציא רמון נראה שרבינו ז"ל תופס פי' הגי' של הראב"ד19, שכתב שכ"ה גם דעת הרמב"ם, דלא ככ"מ שכתב שדעת הרמב"ם הוא כדעת הר"ש20 דבעי' ג' רמונים, מדכתב21 ויהי' בכלי כו', וגם מדחלקינהו לתרי בבי כמוציא רמון וגם יהי' בכלי וכו' מכלל דתרי מילי נינהו, וכ"כ התוס' פ"ק דסוכה22, אלא שהראב"ד מפרש לקולא והתוס' מפרשי לחומרא, וכ"נ דעת רבינו ז"ל23.