סימן ד כוליא דמליא מוגלא דלא מטא לחריץ1 2 שי'
3 וע"ד הכוליא דמליא מוגלא דלא מטי' למקום חריץ, היה נוהג אחמו"ר ז"ל להכשיר בפשיטות. ובפירוש שמיעא לי מיניה, שאין ספון וחשוב בעיניו רבי שמואל בן חפני4 נגד רש"י5 ורשב"א6 וסיעתם7 ועכ"פ בהפסד מרובה יש להקל...8
1 1) הושלמה ע"פ הנדפס בשארית יהודה הוספות סי' ה, מכתי"ק 231 מט, א-ב. ונדפסה גם בשו"ת אדמו"ר הזקן, שער השמועה סי' כד.2 2) מאושאץ. אודותיו – בית רבי ע' 150.3 3) תחלת התשובה – לקמן סי' כב.4 4) שבהגהות אשרי חולין פ"ג סי' מה ד"ה ונראה (ובשערים דרבנו שמואל בר חפני הכהן כתב כו' אבל במוגלא אפילו לא הגיע למקום חריץ טריפה). הובא בב"י סי' מד. ש"ך שם ס"ק ח. ט"ז שם ס"ק ו.5 5) בגמרא חולין נה, א: אמר רכיש בר פפא משמיה דרב לקתה בכוליא (כגון מליא מוגלא, רש"י) אחת טרפה, אמרי במערבא והוא דמטאי לקותא למקום חריץ.6 6) בתורת הבית הארוך בית ב שער ג נב, ד (נמצא שהכוליא שלקתה כו' או שנתמלאת מוגלא, אם הגיע אחד מאלו הלקיות למקום חריץ והוא הלובן שבתוכה טרפה).7 7) בכתי"ק שם: נגד הרי"ף. ובדפוס תוקן: נגד רש"י ורשב"א. וראה שו"ת הרב סי' נ, שיש ב' דעות בפוסקים איך לפרש בדעת הרי"ף.8 8) המשך התשובה – לקמן סי' ה.9 ד) (לסי' הנ"ל). כוליא דמליא מוגלה דלא מטא לחריץ, הכשיר אחמו"ר בפשיטות, כדעת רוב הפוסקים.ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org