סימן מב

סימן מב

מהדורא נוספת מהנ"ל¹

לכבוד א"נ וידיד נפשי באמת ה"ה הרבני הנגיד ותיק ונכבד מוהר"ר דוד כץ יצו ה' אתו את הברכה וחיים עד העולם

למען ציון הכיפה אשר על קבר איש אלקים קדוש הוא אחמו"ר זצללה"ה נבג"מ, לא אחשה ולא אתאפק עצור במילין, ונדרשתי לאשר כתב אלי אה' ב"א ידידי ידיד עליון הרב החסיד מוה"ר חיים אברהם נ"י, בבקשת הכהנים דמדינתכם, שיש נמנעים ולבם נוקפם ליכנס לחדר הכיפה מחמת הגג המאהיל על הכיפה, ורצונם וחפצם למצוא היתר מפורש בלי שום פיקפוק בכדי שלא ירבה מחלוקת בישראל. ומכותלי מכתבו ניכר שהלומדים דמדינתכם מ[ה]נדזין בדבר לאסור.

והן אמת שמדברי הש"ע ביו"ד סי' שע"א ס"ג יש פנים לזה, שמכיון שיש בכיפה חלון טפח על טפח שמביא את הטומאה, אף שסותמין את החלון בלוח המתוקן שם, האי סתימא כמאן דליתא דמי. אבל באמת לא זו הדרך, דשאני התם דודאי סוף טומאה לצאת. ובעל כרחך צריך לומר כן לדעת התוס' ור"ש ורא"ש, בעלי דעה שבש"ע שם סעי' א', ויש עוד כמה הוכחות, והדברים ארוכים לא עת האסף פה, וגם שאין דרכי בכך. ובפרט בדורות אלו שאין מקבלין דין חדש שאינו מפורש בהדיא, אף שמוכרח לומר כן, ומתאמצים לסתור ההוכחות.

ובאמת שממ"ש שם בהדיא בסעי' א' אין היתר מפורש כל כך, אמנם שלא למנוע מאת הכהנים החפצים להסתופף בצל מעלות קדושים מעלות השתטחות על קבר הצדיק כמוהו, יגעתי ומצאתי לסתום פי כל עורר וטוען, היתר מפורש במשנה בפ"ו דאהלות גבי פרדסקין, דקתני נפתח אחד מהם דוקא, ופירש שם הר"ש, וברא"ש מבואר יותר, דבטומאה שתחתיהן מיירי, דדוקא לענין טומאה שבתוכן אמרינן דאפילו הדלת מוקף הרי זה כאילו פתוח [והיינו ההיא דבש"ע ס"ג הנ"ל], משא"כ בטומאה שתחתיהן, אף שהטומאה בוקעת ועולה, אינה מתפשטת אלא אם כן נפתח.

ואם כן הוא הדין והוא הטעם בכיפה זו שאין בתוכה שום טומאה, אלא מחמת שהקבר סתום וטומאה בוקעת ועולה לתוך הכיפה, וכשהחלון סתום אינה מתפשטת לחוץ, והלכך רשאים הכהנים ליכנס כל זמן שהחלון סתום.

אך עוד אחת היא צריך להזהיר לכהנים, לבלתי יהרסו להתקרב אל כותלי הכיפה ולנגוע בקצהו, שהנגיעה אסורה מן התורה, וכל שכן להאהיל ח"ו.

ובענין הרחקה ד' אמות שחששו חכמים, הנה להפוסקים דלא חיישינן אלא באינה גבוהה י' טפחים, אפילו אם כותלי הכיפה כעת אינן גבוהים י' טפחים, יש לתקן בקל לחפור חריץ בקרקע אצל הכותל להשלים הי' טפחים. ואף להפוסקי' דחיישינן אפילו במחיצה גבוה י' טפחים, יש לומר דגזרת חכמים בכגון זו נדחית מפני מעלת השתטחות על קברי הצדיקים, והדברים עתיקים.

ומכל מקום לרווחא דמלתא כל דאפשר לתיקונא מתקנינן. וזאת העצה היעוצה לעשות מחיצה סביב הכיפה, אפילו גדר של קנים סמוכים זה אצל זה גבוהים י' טפחים, ואזי יכולים הכהנים לעמוד אפילו אצל המחיצה ממש, ואפילו לנגוע בה. וכדי שהישראלים יוכלו להתקרב אל הכיפה ממש יעשו המחיצה רחוקה מעט מן הכיפה, וגם יעשו בה פתח ושער כניסה, כדי שהישראלים יעמדו לפנים מן המחיצה. ולדעתי בזה יהי' תיקון גדול שהכהנים וישראלים יכולים להיות ביחד, שגם אם ירצה הישראלי ליכנס לפתוח החלון יסגור השער של המחיצה תחלה. רק שבזה צריך שיהיו הקנים של מחיצה זו סמוכים זה אצל זה בפחות מטפח, והשער צריך שיעמוד שם מעצמו, ובלי סמיכת צירים של ברזל או בסמיכת מפתח אפילו של עץ, רק אם יוכל לעמוד מעצמו רשאי לעשות בו צירים ופותחת. ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים כו'.

וזו"ז יקבלו ברכה ושלו' מאד"ה כנפשו וכנפש תדרשנו לטובה ידידו לנצח

יהודא ליב אחי הרב המנוח האדמו"ר ז"ל

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org