צג

שנמשך הרצון ה"ה בהעלם, וכמ"ש בסש"ב ע"פ אני בער ולא אדע בהמות כו' שאין הרצון מורגש כלל כו'. ומ"מ ג"ז פועל להיות מצוה גוררת מצוה כמש"ש, וגם כמ"ש טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי שע"י קיום המצות בבחי' אמונה פשוטה עי"ז טוב טעם ודעת למדני כו'. אך בכדי שיהי' התגלות הרצון זהו ע"י הקדמת האהבה דבכל מאדך כו', והתגלות הרצון הוא במצות מעשיות שאינו בבחי' כלי, כמו התורה שהיא בידיעה והשגה שזהו בחי' כלי כו', משא"כ הרצון אינו בהתלבשו' בכלים כו' (ומ"מ ה"ז בא ג"כ בבחי' הרגש פנימי כו'), וההתגלות היא בכל מקום, וכמא' נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים שלמטה יהי' גילוי אור כו', וזהו דוקא בבחי' הרצון שאינו בא בהתלבשות בכלים והוא בכ"מ בשוה כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש ועתה ישראל כו' כ"א ליראה כו', וידוע דיראה הו"ע הביטול והנחת עצמותו, יר"ע הוא בבחי' ביטול עצמי ויר"ת בבחי' קבעומ"ש כו' וכמ"ש במ"א. וכח זה הוא בנש"י מצד עצמות נפשם שלמע' מטו"ד כו', וע"כ יש בהם בעצם בחי' הביטול כו', והאהבה עיקרה הוא ע"י התבוננות והשגה אלקית שזהו בחי' או"פ כו'. וזהו ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כ"א ליראה דזה יכול להיות בכאו"א מישראל, דמדת האהבה מה שתלוי' בהשגה הרי לא כאו"א שייך לזה, ויש בזה הרבה חילוקי מדרי' באופן ההשגה כמה שביכולתו להשיג כו', אבל יראה שזהו מכח העצמי שבנפש הרי כל או"א יכול להגיע לזה כו', וג"ז בנקל יותר מהשגה פנימיות שלזה צריכים כלים ויגיעה בהזדככות הכלי כו', משא"כ הביטול מצד עצם הנשמה ה"ז בנקל יותר כו'. וזהו שאמרו מלתא זוטרתי היא, דבאמת הוא כן בכל ישראל, ואמרו אין לגבי משה כו', שהוא בחי' הדעת שבכאו"א מישראל כו' כמ"ש בסש"ב, אבל באמת בנקל לכאו"א לבוא לזה (והעיקר הוא כשלא יהי' עכ"פ התגברות החומריות ביותר שמעלים על הכח העצמי

וכמו פר"ע ר"ל וכה"ג). וענין המאה ברכות הוא שיהי' התגלו' הרצון, וכמשנת"ל שע"י המצות נמשך הרצה"ע אבל הוא בהעלם עדיין כו', וענין ברכת המצות הוא שיהי' גילוי הרצון ע"י המצות כו', וכאשר ע"י המצות הוא התגלות הרצון היינו שנמשך בבחי' פנימי כמו שהוא בעצם כו'. וזהו א"ת מה אלא מאה דמאה הוא בחי' כתר כנודע, וא"ת מה אלא מאה הוא שהאו"מ יאיר בבחי' פנימיות כו' וכמ"ש במ"א. וכ"ז הוא ע"י הקדמת היראה בבחי' ביטול והנחת עצמותו כו'. וזהו ועתה ישראל כו' כ"א ליראה שזה ביכולת כאו"א מישראל מבחי' כחות המקיפים שבנפש שבכולם בשוה כו', וא"ת מה אלא מאה דחייב אדם לברך מאה ברכות להיות גילוי הרצון שיאיר בגילוי בפנימיות כו'.

קיצור. וכ"ז הוא מפני שעצמות הרצון נמשך בלי הדרגה, ומשו"ז אינו בהתאחדות עם הכחות להיות נתפס בהם לפעול בו תוס' וגירעון (ומה שע"י התגלות הכחות הוא מרוצה, הוא מהתענוג), והרצון תופס בהם לפעול עליהם, ולכן הוא בכולם בשוה, וכמו"כ אוא"ס הסוכ"ע אינו בבחי' התחלקות, ולכן בתורה יש התחלקות, וחילוקים בחיוב הלימוד, והרצון דמצות הוא בלי התחלקות, והכל חייבים בזה בשוה וההמשכה במצות מעשיות, ועיקר הגילוי הוא ע"י הקדמת בכל מאדך. ובזה ית' פסוק ועתה ישראל כו' כ"א ליראה.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org