נקב לבד ובבחי' מיעוט הרבה, מ"מ מאחר שהוא אותו מהות האור הרי ביכולת להרחיב הנקב ויהי' האור בריבוי כמו דרך חלון כו'. וכמו אור השמש המאיר דרך נקב מאחר שהוא מהות אור השמש שמאיר דרך הנקב יכולים להרחיבו להיות כמו חלון כו'. אבל כאשר ההמשכה היא דרך מסך הרי גם כשירבה האור מעבר למסך מ"מ יהי' הגילוי שאחר המסך בבחי' אור של תולדה לבד כו'. והענין הוא משום דגם בבחי' מיעוט האור יש בו בהעלם בחי' ריבוי האור רק שבגילוי הוא בבחי' מיעוט האור שזה יכול התחתון לקבל כו'. וכמו בהשפעת השכל מן המשפיע אל המקבל הרי מה שבא בגילוי אל המקבל הוא רק חיצוניו' השכל דהפנימיו' אינו יכול לקבל, ובאמת הרי יש בזה פנימיו' השכל ג"כ שז"ע לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה, שאין הכוונה שלא ישפיע לו את אור השכל בשלימות כ"א שיהי' בבחי' מועט המחזיק את המרובה, והוא שבהעלם יש בזה כל הפנימיו', רק מה שנגלה אל המקבל הוא החיצוניו' לבד כו', וזהו דקאים אינש אדעתי' דרבי' לאחר מ' שנין שע"י היגיעה אח"כ בהשכל הנשפע לו ה"ה בא על הפנימיו' שבזה כו'.
וכמו"כ הוא בבחי' הריבוי ומיעוט למע' שבחי' מיעוט האור הוא שבגילוי מאיר רק בחי' החיצוניו' ובבחי' צמצום כו', אבל בהעלם יש בזה גם בחי' הפנימיו' כו'. וצ"ל שכן הוא גם במוחין ומדות דהגם שהמדות הן מובדלים בבחי' המציאות ובבחי' הישות שלהם מבחי' המוחין (וכמו שנת"ל פל"ג דכל ענין המדות הו"ע הרגש עצמו כו'), ולכן מבחי' הגילוי דמוחין א"א להיות מציאות המדות כו' וכמשנת"ל, מ"מ צ"ל שיש בזה בהעלם גם בחי' הגילוי שבמוחין שהרי המדה היא באה מההתבוננו' דוקא, שז"ע האה' שע"פ טו"ד שלולא ההתבוננו' לא תהי' האה' וע"י ההתבוננו' דוקא נולדה האהבה כו', וע"כ הגם שזהו לאחר שנתעלם אור המוחין זהו מפני שבעת גילוי המוחין אינו שייך לבחי' המורגש דמדות, ולאחר שמתעלם אור המוחין ה"ה בא לבחי' המורגש דמדות כו', מ"מ יש בהמדות מאור המוחין מאחר שזהו עילת המדה כו'. וכמו בפסק דין שבא לאחר אריכות הפלפול בסברות וטעמי' הרי יש בהפסק דין בהעלם כל אריכות הפלפול, הגם שבעת שמתעסק בהשגת הסברות והטעמי' ובפלפול הענין ה"ה למע' עדיין מהמדה היינו הפס"ד
בפו"מ, מ"מ הרי בפס"ד יש בהעלם כל האריכות כו'. כמו"כ בהמדה יש בה בהעלם אריכות ההתבוננו' שממנה באה כו' (וגם מה שמדות שע"פ השכל הן באופן אחר מהמדות טבעיים שמתעוררים שלא ע"פ השכל, ה"ז גילוי המוחין במדות והיינו שבהמדה נראה ונגלה בחי' השכל שהיא מדה שכליות כו'), ובשעת ההתבוננו' יש ג"כ התפעלו' המדו' שהו"ע התפעלו' שכלי, ואח"כ בהתפעל' המדה יש בזה מבחי' המוחין כו'. וכנודע דכל השגה אלקי' יש מדה פרטיות הבאה מהשגה זו כו', וע"כ בעת ההשגה יש התפעלו' המדה בשכל, רק שאז המוחין בהתגלות והמדה היא בהעלם, ובעת התפעלות המדה יש בה ג"כ בחי' אור המוחין רק שהמדה היא בהתגלו' והמוחין בהעלם כו'. ואור המוחין שבא בהמדה הוא החיות שבהמדה שזהו חיות המוחין לא חיות המדה מצ"ע, דחיות המדה מצ"ע היא בבחי' התלהבות כו', ובהמדות שע"פ טו"ד החיות שבהם היא מבחי' המוחין כו'. ולבד זאת דאור המוחין הוא בבחי' מקיף על המדות בעת התפעלות המדות, והו"ע הרגש האור אלקי המושג שצ"ל בעת התעוררו' והתפעלו' המדות, הנה החיות שבהתפעלו' המדה גופא הוא החיות של ההשגה האלקי', שבההשג' וההתבוננו' יש בה חיות ותענוג, והחיות הזה הוא שמאיר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור