בס"ד. יום ב' דר"ה, תרד"ע
ת
במח' כו' וכמשנת"ל בכ"ד, רק שהיא בבחי' מקור לחכ' וכמו כח המשכיל שהוא מקור השכל ואינו בבחי' מהות שכלי כו' וכך ח"ס היא רק בחי' מקור לחכ' כו', ועם היותה בחי' מקור לנאצלים הנה לפעמים עולה ונכלל בבחי' עצמות ואינו נמנה עם הע"ס (ואז הדעת נמנה שהוא הממשיך מבחי' העצמות דמו"ס כו'), ולפעמים יורד למטה להיות מקור וכתר לנאצלים כו', ופי' שעולה ונכלל היינו דהעצמות שלו הוא כמו העצמות והוא שיש בו מבחי' העצמות ממש כמשי"ת דמשו"ז אינו נמנה עם הספי' כו', ובחי' חיצוני' שבו הוא בבחי' מקור לנאצלים כו', ולכך נק' ממוצע שיש בו מבחי' העליון והתחתון דהיינו דפנימי' שבו עולה למע' (והיינו שזהו בחינת העצמות שבו כו'), וחיצוני' שבו יורד למטה שנעשה בחי' מקור כו', והוא עצמו כולל ב' המדרי' כו', והיינו דח"ס עצמה היא מדרי' בפ"ע שאינו העליון והתחתון שא"ז בחי' העצמו' (דעצמות אינו בגדר חכ' כו') ולא בחי' הנאצלים, וכולל ב' המדרי' שיש בו מבחי' העצמיות ממש והוא הפנימי' שבו ויש בו מהתחתון היינו בחי' החיצוני' שלו שנעשה מקור כו', וכללותו
הוא בחי' חכ' ועי"ז יהי' החבור כו'. ולפ"ז מובן כללות הענין איך שע"י הממוצע יהי' חבור ושייכות הנאצלים אל העצמות שהן באין ערוך לגמרי כו', והיינו שהשייכות שלהם הוא בבחי' העצמות שבממוצע, דע"ה שזהו בחי' העצמות ממש ה"ז כמו שבא בבחי' חכ' כו', דבחי' ומדרי' זו היא ג"כ אינו כלל בבחי' מקור לנאצלים רק בחי' החיצוני' כו', מ"מ מאחר שבכללות ה"ז בחי' החכ' (שזהו כמהות הנאצלים כו') והחיצוני' מזה נעשה בבחי' מקור לנאצלים ע"כ יש לנאצלים שייכות גם לבחי' העצמות שבהממוצע כו', ועי"ז יכולים לבוא גם לבחי' עצמות המאציל כו'.
קיצור. אמנם בחי' עתיק הגם שזהו העתקת העצמית ולא כמו העצמית ממש, מ"מ ה"ז בבחי' העתקה והבדלה לגמרי מן הנאצלים (ובעצמות אינו שייך גם הבדלה), ואינו נמנה עמהם, ואריך הוא מקור הנאצלים ונמנה עמהם, שהן עצמן מובדלים זמ"ז, וגם אריך בעצם מהותו אינו ממהות הנאצלים, ואיך יהי' עי"ז שייכות הנאצלים אל העצמות, ובהכרח שהממוצע הוא מדרי' שאינו העליון והתחתון, ויש בו מן העליון ממש ומן התחתון ממש, ולפעמים נמנה עמהם ולפעמים אינו נמנה, והוא בחי' ח"ס שזהו חכ' כמהות הנאצלים ומובדל מחכ' דאצי', ופנימיותו הוא בחי' העצמות שבא בבחי' חכ', ולכן לפעמים עולה ואינו נמנה ולפעמים יורד בבחי' חיצוניות שבו להיות מקור לנאצלים ונמנה עמהם, וע"י שייכות הנאצלים אל העצמות שבהממוצע שהוא מ"מ בחי' חכ' יש להם שייכות אל העצמות ממש.
קצז) וביאור הענין יובן בבחי' החכ' שיש בכח החכ' ב' הפכים, הא' הו"ע ההפלאה והוא כח ההעלאה בעילוי אחר עילוי בדקות השכל והעלם אחר העלם עד שנפלא מכל השגה ורעיון לגמרי כו', והב' הוא ההיפך מזה והוא כח הירידה וההמשכה מן ההעלם לגילוי עד למטה מטה כו'. ויובן זה בכמה אופנים, והוא שכח ההפלאה הוא כח ההפשטה להפשיט כל ענין שכלי מלבושי השגה ולהגיע לעומקו ופנימיותו ביותר כמו שהוא בתכלית הדקות עד שאינו נתפס בכלי השגה, והיינו לפי שאינו מוגבל ומצוייר באיזה הגבלה מצד עוצם דקות הענין עד שאא"ל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק ראשון
- מזהה
- rh-hgxvcp91
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.