שב

בנויין על מוחא דאיהו מיא כו' וכמ"ש במ"א, אך ע"פ פשוט העצמות הן עצם מציאות וישות הגוף כו', ולכן הן קיימים גם לאחר שנרקב הבשר כו'. והדוגמא למע' הוא מ"ש בת"ז במא' דפתח אליהו וכמה גופין תקינת לון דקאי על הכלים דע"ס דאצי' שנק' גופין כו'. ואח"כ אמר וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא שהן בחי' האורות כו', דעיקר ענין המציאות שבאצי' הן הכלים שהרי האורות הן בבחי' פשיטות עדיין כו', והגם שבאורות יש ג"כ ע"ס כו', מ"מ הרי הע"ס דאורות הן בבחי' פשיטות עדיין לגבי הע"ס דכלים כו' וכמשנת"ל באורך, וכמו בחי' ח"ס שהיא למע' מן החכ' לגבי חכ' הגלוי' כו', כמו"כ האורות הן בבחי' פשיטות ובבחי' אין והעדר המציאות לגבי הכלים, דעיקר המציאו' הן הכלים כו', דהכלים הן בחי' הגבול שבאצי' וכמ"ש בעה"ק דא"ס כשם שכחו בבל"ג כן כחו בגבול שאל"כ אתה מחסר שלמותו והגבול הנמצא ממנו תחלה הן הכלים דאצי' כו', וכן כ' רבינו ז"ל באגה"ק הנ"ל שהכלים הן בחי' גבול כו', דהנה הפרד"ס ס"ל שגם הכלים אינן בבחי' גבול שז"ש בס"י מדתן עשר שאין להם סוף כו' וכמ"ש

במ"א, אך רבינו כ' שהכלים הן בחי' גבול כו'. ושרש הגבול שבאצי' הוא מכח הגבול שבא"ס שזהו אותי' הרשימה כו', דתכלית הכוונה בהתגלות כח הגבול הוא בכדי שיהי' מציאות היש כו', דכאשרen. ברצונו להאציל ולברוא את העולמו' היינו שיהי' עולמו' בבחי' מציאות כו', נתגלה כח הגבול שבא"ס כו'. דהרי מבחי' א"ס הבל"ג להיות שזהו התגלות מן העצמו' וה"ז בבחי' א"ס ובבחי' בל"ג אא"ל מזה מציאו' היש כו', וע"כ כשעלה ברצונו ית' להאציל ולברוא כו' וכמא' שוקיו עמודי שש שוקיו זה העולם שנשתוקק הקב"ה לבראותו כו', נתעלם בחי' כח הבל"ג ונתגלה בחי' כח הגבול שמזה הוא התהוות העולמו' כו', והגם דכח הגבול הוא ג"כ כח העצמו' וכמו"כ כח הבל"ג אינו עצמו' ממש, שהרי עצמו' הוא למע' מבחי' גבול ומבחי' בל"ג ושניהם שוין לגבי' כו', מ"מ כשעלה ברצונו שיהי' התגלו' מן העצמו' הנה ההתגלות הוא בבחי' א"ס ובבחי' בל"ג כו'. ולכן מבחי' כח הבל"ג אנו יודעים מציאו' העצמו' להיות שהוא בחי' התגלו' העצמות שמצד העצמות כו' וכמשנת"ל פרק קכ"ח, אנו יודעים מזה מציאו' העצמו'

כו', משא"כ מבחי' כח הגבול לא היינו יודעים גם מציאו' העצמו' כו'. והגם דלכאו' גם מכח הגבול היינו יודעים מציאות העצמות שה"ז מן העצמו' כו', ועוד זאת דמזה דוקא אנו יודעים את כח העצמות כו', וכנודע דכח העצמו' הוא בכח הגבול יותר מבכח הבל"ג כו' וכמ"ש במ"א, דרשימו הוא מבחי' עצמות א"ס בבחי' פנימיות יותר, וכמו עד"מ הזריקה שהיא בכח דוקא ובעצם היד לא ע"י האצבעות כו' וזהו נטל צרורות וזרקן כו', וכן בהתהוות היש דוקא נראה כח העצמות דהוא לבדו בכחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס המוחלט כו' (ובאמת גם מכח הבל"ג אנו יודעים כח העצמו' כו', דזה שיהי' אור שבבחי' א"ס ובבחי' בל"ג ממש ה"ז רק בכח העצמו' כו', מ"מ עיקר כח העצמו' הוא בכח הגבול כו', דגדול יותר כח העצמות בענין ההתהוות מבענין הגילוי, והראי' דענין ההתהוות לא יש בחיק הנבראים, משא"כ ענין הגילוים כמו העצם יש גם בנבראים, רק שהגילוים בנבראים הוא בבחי' גבול מפני שגם העצם הוא בבחי' גבול כו', ויש ג"כ גילוים בבחי' בל"ג וכמו באהבה דבכל מאדך (וידוע שזהו עיקר האלקות שבנש"י

וכמ"ש במ"א), וזהו לך ה' הגדולה זו מע"ב כו', וכמ"ש במ"א דבהתהוות בי"ע נראה יותר כחו הא"ס מבהתהוות האצי' כו',

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org