בס"ד. יום ב' דר"ה, תרד"ע
שצט
ה"ה ממש כמו הנאצלים (ע"ה שא"ז בחי' הנאצלים ממש כמובן), ובחי' העליונה שבו היא ממש כמו העצמות ומ"מ אינו עצמות ממש כו', והכל הוא במהות א' כו', וע"כ עי"ז אפ"ל חבור ושייכות הנאצלים עם העצמות כו', וזה אא"ל בבחי' עתיק ואריך שהן ב' מדרי' מובדלות כו' כנ"ל. והנה במ"א מבואר דבחי' עתיק ע"ה שזהו העתקת העצמות מ"מ כאשר בא בבחי' כתר אינו כמו בבחי' המאציל עצמו כו', וכמו בחכ' דאצי' דפנימי' אבא הוא פנימי' עתיק ממש ומ"מ אינו כמו בחי' פנימי' עתיק דלא ידע ולא אתיידע כלל, וכמו שבא בבחי' פנימי' אבא אפשר להגיע לזה ע"י בחי' השלילה דמצות ל"ת דלאו קודם להן כו' וכמ"ש במ"א, וכמו"כ בחי' עתיק ע"ה שזהו בחי' העצמות מ"מ הרי נעשה בבחי' ממוצע דעצמות המאציל אינו בגדר ממוצע כו'. וי"ל דזהו דבע"ח שמ"א ספ"ג כשמדבר בענין הממוצע שבכתר שיש בה בחי' מאצילות ובחי' נאצלות כ' ושניהם נק' כתר, די"ל הכוונה שא"ז בחי' עצמות המאציל ולא בחי' האצי' כ"א מדרי' ממוצעת כו', ומ"מ א"ז מספיק עדיין שהרי מ"מ בחי' עתיק הוא בבחי' העתקה והבדלה מהאצי'
שאינו ממהותו כלל כו', ונק' לא ידע שבעצמותו אינו מהות ידוע כלל וממילא לא אתיידע כלל כו', וזהו מה שמובדל לגמרי מהנאצלים דמאחר שאינו בבחי' מהות ידוע כלל גם בעצמו ממילא ה"ה מובדל לגמרי מהנאצלים (שהן בבחי' מהות ידוע כו'). וע"ה שא"ז כמו העצמות ממש היינו שבעצמות אינו שייך לו' כלל ענין ההעתקה מן הנאצלים, וכמו שבא בבחי' כתר ה"ה בבחי' העתקה כו', וע"ד המבו' במ"א בענין ההפלאה דאוא"ס שמופלא מן הגילוים (והו"ע ידיעת השלילה כו'), דזה שייך בהאוא"ס שבבחי' שייכות עכ"פ אל הגילוים, אבל מה שאינו בבחי' שייכות כלל הרי אינו שייך לומר כלל שהוא מופלא מן הגילוי כו', וכמו"כ הוא בענין ההעתקה דדוקא כאשר העצמות בא בבחי' כתר ועתיק שייך לומר בו ענין ההעתקה כו'. אבל סכ"ס ה"ה בבחי' העתקה לגמרי מהנאצלים כו', ובחי' אריך מאחר שזהו בבחי' מקור לנאצלים ונודע ומורגש בעצמו ובנאצלים כו', ה"ז באין ערוך דבחי' עתיק כו'. ועוד זאת דגם לגבי הנאצלים הרי בחי' אריך עם היותו מקורם א"ז ממהותם כו', דהרי הנאצלים עיקרם הוא בחי' חכ' (דגם המדות
דאצי' הן דוקא המדות שע"פ החכ' כו'), ובחי' אריך ה"ז בחי' הרצון שלמע' מהחכ' כו', הרי א"ז ממהות הנאצלים כו'. ואיך יהי' זה בבחי' ממוצע ושיהי' עי"ז חבור ושייכות הנאצלים אל העצמות כו', מאחר דבחי' העליונה הוא בחי' עצמות שבבחי' הבדלה לגמרי מהנאצלים, ומדרי' התחתונה הוא באין ערוך לגבי המדרי' העליונה והיא גופא ג"כ אינו ממהות הנאצלים כו'. אלא מוכרח לומר דמה שהכתר נק' ממוצע היינו דאותה מדרי' עצמה שנק' בחי' אחרונה שבעצמות הוא עצמו שנעשה כתר לנאצלים כו' והיא ממהות הנאצלים כו', וזה אא"ל בב' מדרי' שבכתר בחי' עתיק ואריך דבחי' עתיק מובדל בערך ואינו יורד מעולם להיות בבחי' מקור כו', ובחי' אריך שנעשה מקור לנאצלים א"ז בחי' ומדרי' עתיק כו' (וג"ז אינו ממהות הנאצלים ואיך יהי' עי"ז חבור הנ"ל כנ"ל). וא"כ צ"ל בהכרח דעיקר הממוצע הוא בחי' ח"ס, דבכללותו הוא בחי' חכ' והיינו שזהו כמהות הנאצלים שהן בחי' חכ' כו', רק דבחי' ח"ס ה"ז למע' מע' מבחי' חכ' דאצי' וכמא' אנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא כו', דחכ' דאצי' נק' חכ' ידיעא
להיותה בבחי' מהות ומדרי' החכ' כו', משא"כ בחי' ח"ס היא לא ידיעא שאינה בבחי' מהות חכ' עדיין כו' עד שהיא למע' מן החכ' לגבי החכ' וכמא' שתוק כך עלה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק ראשון
- מזהה
- rh-476dsej1
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.