בס"ד. ש"פ פנחס, תער"ג
שח
בע"ח דגרמוהי הוא ז"ת כו'. והענין הוא דהנה אי' בע"ח דהתהוות ז"א הוא מג' מדרי' והן אורות ניצוצות וכלים כו', וכולם הם מבחי' דתהו, דאורות הן האורות שנסתלקו כו', וניצוצות הן ניצוצי האור שנשארו בשברי הכלים כו', וכלים הן שברי הכלים שנפלו ומהם נבנה בנין הז"א כו'. וידוע דספי' דתהו היו בבחי' מציאות דבר דזהו"ע אנא אמלוך כו', ואפי' הביטול שלהם שלא הי' בבחי' הנחת עצמותו לאמיתי' הכוונה דלא לתהו בראה אלא לשבת כו', ולכן כשנתלבשו בכלים לא יכלו הכלים לסבול כו', וע"כ בנין הז"א שהוא מבחי' התהו ה"ז ג"כ בבחי' מציאות דבר כו'. והגם דכללות עולם התיקון הוא מה שנתקן מבחי' התהו כמ"ש בע"ח, מ"מ הרי ידוע דהשבירה הי' רק בז"ת ולא בג"ר כו', ובבינה הי' השבירה רק בחיצוני' הבינה לא בבחי' פנימי' בינה וכ"ש בחי' החכ' דכתיב ימותו ולא בחכ' כו', וע"כ הג"ר הם בחי' התיקון בעצם ואינם בבחי' מציאות כו', וז"ת הן מה שנבנה מבחי' התהו וה"ז בבחי' מציאות כו'. והגם דלידת והתגלות המדות הן מהמוחין שפועלים ביטול וחלישות בהמדות כו', וא"ז כמו
בתהו דשם ג"כ המדות נמשכים מהמוחין ה"ז בבחי' מעבר לבד כו', אבל בתיקון הרי המדות כלולים תחלה במוחין ומהם המה מתגלים כו', מ"מ ה"ה בבחי' מציאות כו', וגם כמו שכלולים בהמוחין ה"ה בבחי' מציאות כו', וכמשנת"ל פקנ"א בענין וצפונך תמלא בטנם שהן בבחי' מציאות דבר כו', והתהוותן מהמוחין הן להיות בבחי' מציאות כו', וממילא גם הארת המוחין אינו מעצמות המוחין, וכנ"ל פקנ"ה בענין איהו וגרמוהי דבחי' איהו ה"ז הארה לבד לא בחי' עצמות האור כו'. אך זהו במדות דבינה דשם הן בבחי' מציאות עד ששייך לומר שהן שם בבחי' עיבור כו', אבל מדות שבחכ' אינם בבחי' מציאות כו', דהגם שיש מדות גם בחכ' כו', הרי בחכ' אינו שייך ענין עיבור והיינו שהמדות דשם אינם בבחי' מציאות כו', וזהו ההמשכה מבחי' חכ' לא בבחי' מהות ומציאות דבר כו', וממילא גם האור הוא בחי' אור עצמי כו' וכנ"ל בענין איהו וחיוהי כו' (דעיקר חיוהי הוא בחי' החכ' וכמ"ש בע"ח שגם בינה נק' גרמוהי לגבי החכ' כו'). והענין הוא דהנה ידוע דבז"א יש פנימי' וחיצוני', דחיצוני' ז"א הוא בבחי'
התחלקות ופנימי' ז"א הוא בבחי' התכללות ומאיר בו שם הוי' וכמו ת"ת שכולל חו"ג שמאיר בו ש' הוי' כו', וכמו עד"מ באדם הרי גופי האברים הן מחולקים ומובדלים זמ"ז במזגו וטבעו כו' היד לכתוב והעין לראות כו', ובפנימי' ה"ה קשורים וכלולים זע"ז כו'. וכמו"כ בחי' חיצוני' ז"א המדות הן מובדלים ומופרדים זמ"ז כו', ובפנימי' ה"ה בבחי' התכללות מבחי' ש' מ"ה דתיקון כו', וכמ"ש בסדור שער המועדים, וזהו כמו מבחינת החכ' שזהו בחי' ש' מ"ה כו'. וזהו ההמשכה דהאבות שהמשיכו גילוי אלקות והיינו שהמשיכו מבחי' איהו וחיוהי חד כו', דהתהוות העולמות הוא מבחי' גרמוהי דבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי זהו רק חיצוני' האור כו', והיחוד הוא רק לצורך ההתהוות שהוא בחי' העלם כו', אבל האבות המשיכו בחי' איהו וחיוהי כו', דהאורות ג"כ באים בבחי' מדה וגבול כו', אך ע"י תוס' אור בהם מבחי' איהו עי"ז הוא ההמשכה שלא בבחי' מדה וגבול ונמשך האור והגילוי בכל המדרי' גם למטה כו'. ואחר כ"ז הגם שהאבות המשיכו בחי' גילוי אלקות מ"מ כללות ההמשכה הוא מבחי' האור דס'
השתל' כו', רק שהמשיכו מבחי' שרש ומקור ההשתל' כמו שהוא בבחי' חכ' ראשית ההשתל' דההמשכה הוא שלא בבחי' מדה וגבול כו', וע"כ המשיכו בחי' מילוי החסרון דבחי' מל', דעי"ז המשיכו גילוי אלקות גם למטה כו',
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- המשך תער״ב
- כרך
- חלק ראשון
- מזהה
- rh-whgsxt23
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.