אגרת ו'קנה

ב"ה ג' ניסן תשי"ח

ברוקלין

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום הששי, בו כותב איך שמימי נעוריו הי' בודד וכו' ומרגיש אשר קשה עליו ביותר הבדידות וכו'.

והנה מובן אשר אברך הנמצא בישיבת תומכי תמימים, בכתה של כמה בחורים בני גילו, במדה גדולה בו הדבר תלוי להתידד עמהם ואף שמובן גם כן שאין זה יכול להחליף במילואו בית הורים, עוזר הוא במדה חשובה וגדולה לעבור תקופת שנים אלו עד שמסתדרים בעזר השי"ת בחיי משפחה, ומה שעוזר עוד במצבים כמו אלו, הם פעולות לטובת הזולת, אשר אז מרגישים בנפש פנימה השייכות של בני ישראל איש לרעהו, ואף אם בתחלה הרגש זה אינו בא בגלוי לגמרי, סו"ס פועל פעולתו, ואם בהנוגע לכל בנ"י הדברים אמורים, עאכו"כ להנמצא בסביבה חסידותית משתתף בפעולות לטובת החסידות, ויצליחו השי"ת להרבות בהתמדה ושקידה בתורתנו אשר כל דרכיה דרכי נועם חדורים אור וחיות חסידותי ואז ירגיש בם בפועל אמיתת הפגתם ששמענוהו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, חסידות מאכט אז מ'פילט זיך ניט עלענט ועוד דרגא עליונה יותר שמרגישים גם קורבה וידידות.

בברכה לבשו"ט בכל האמור ובקשר להודעתו מיום הולדתו לשנת הצלחה בכל המצטרך לו מנפש ועד בשר.

ובברכת חג פסח כשר ושמח.

הפתגם: ראה גם לעיל חי"ד אגרת ד'תתקנ. ובהנסמן בהערות שם.