אגרת ו'תמב

ב"ה, ו' מנ"א, תשי"ח

ברוקלין.

ברכה ושלום! במענה למכתבה מר"ח מנחם, בשם חבורת בחורות דתיות, ותוכנו, האם עליהן לצאת לישוב שאין ההוראה הדתית בו מספיקה, וללמד שם בביה"ס הדתי, או להשאר במקומותיהן שהן בערים, שיש שם בין כה וכה, חינוך דתי. ומסיימת, שסבורות שתהי' בישוב האמור אוירה דתית שתשפיע לטובה עליהן.

והנה מובן, וגם פשוט בהנוגע לאה"ק תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו, שההתעסקות בחינוך על טהרת הקדש מצוה רבה ונשאה היא, וכל אלו שחוננו בכשרון מתאים להתעסקות זו, עליהם להקדיש זמנן ומרצן לזה.

אבל מובן גם כן, שהמחנך צריך להיות מחנך ומשפיע, ולא מושפע ומחונך, כי אז הרי אין לשער התוצאות והקלקול האפשרים ח"ו.

וכיון שאדם קרוב אצל עצמו, אין להאדם להעמיד על עצמו בחשבון והערכת נפשו הוא, האם יעמוד בנסיון בהמקום אליו יבוא לחנך, שלא לצאת מקו תורתנו תורת חיים, ואדרבה להשפיע על הסביבה.

ועל האדם לבאר הענין לפרטיו לפני אלו שמכירים אותו ותכונת נפשו ויודעים גם כן אופי המקום והסביבה אודותה דנים, והם יורוהו איך להחליט.

המורם מהאמור, שודאי אשר בחבורה של בני אדם, שכמאמר רז"ל אין דיעותיהם שוות, אין מקום להחלטה אחידה לכל חברי החבורה, כי כל אחת ואחת מהן הוא ענין לדון בפני עצמו בהתאם להאמור. ובודאי אשר בעיה"ק ירושלים ת"ו יוכלו למצוא כו"כ מיראי ה' באמת היודעים פרק בחינוך ובתכונת נפש בני אדם ותתייעצנה עמהם כל אחת ואחת מהן בהנוגע אלי'.

כבקשתה נשלח המכתב מבלי לחכות על התור לדחיפות הענין ובטח תודיע מהתוצאות בהאמור. ויהי רצון אשר השי"ת המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית ינחה אותן כל אחת ואחת מהן בדרך הטובה לפני' באמת.

בברכה לבשו"ט,

29בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר30

Kehot Publication Society · commercial