אגרת ו'רז
א' אייר, תשי"ח · ברוקלין
במענה למכתבו מכ"ט ניסן והקודמו, בו כותב מהשתדלות שלו בעלי' בעניני תורה ומצות וההתנגדות מעניני קליפת עמלק, ז.א. קרירות וספיקות, ושואל העצה לזה.
והרי מלתו אמורה בספרי חסידות בכלל בכמה מקומות והנקודה העיקרית בזה, לא לשום לב כלל לפיתויי היצר, וכשבא בתחבולה המביאה לקרירות להטיל ספק, שהרי העצה והמענה צריכה להיות, שאין לו זמן פנוי להתעסק בטענות ומענות, כיון שצריך הוא ללמוד, צריך לקיים מצוה פלונית להשפיע על חבריו וידידיו שגם הם יעשו את זה, והרי כל אחד מאתנו עבד הוא לאדון העולם, ואין העבד עומד ברשות עצמו לבזבז זמנו בדברו עם מי שהוא, כיון שהאדון העמיס עליו למלאות שליחות זו וזו.
ובכדי להגדיל הסייעתא דשמיא, הנה בכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש איזה פרוטות לצדקה ואחר התפלה בכל יום גם בש"ק ויום טוב, יאמר השיעור תהלים חדשי - כמו שנחלק התהלים לימי החדש, ולהשתדל בטובת הזולת ברוחניות ובגשמיות, והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל האמור.
Kehot Publication Society · commercial
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אגרות קודש
- כרך
- חלק יז
- מזהה
- rh-mhq4acpv
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.
מקורות
- sichos-kodesh-unit