אגרת ז'קנ

ב"ה, י"א טבת, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך, נתקבל מכתבו מד' טבת, בו כותב אודות עניני הדירות וכן מצב הפרנסה.

בעת רצון יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו, וכן יזכירו את אלה שכותב אודותם על הציון הק'.

ומובן וגם פשוט שמה שכותב בסיום מכתבו בהנוגע להפצת המעינות, אין זה מספיק כלל אפילו לא בסוג דלא כדבעי למיעבד, שעכ"פ קרוב הוא לדבעי למהוי אלא שחסר, משא"כ בהפעולות אודותם כותב, והפלא גדול עוד יותר, שהרי התחיל בזה וראה הצלחה בפועל, ז.א. שעבר תקופת ההתחלה, ואין מקום לפיתוים מהלעו"ז שאין זה ענינו, או שאין דרישה לזו, מכיון שראה הצלחה, וכנראה לא רק שלא הוסיף אלא עוד גורע כו"כ.

פשוט שאין כוונתי לצער את מי שהוא, ובפרט לזה שאם יהי' כל הכחות אתו עמו יוכל לנצלם במילואם להפצת היהדות בכלל והפצת המעינות בפרט, שהרי צער ימעט בכח ועצמה, אלא שכוונתי היא שעכ"פ מכאן ולהבא יחול שינוי עיקרי בהאמור, וע"ד המבואר באגרת התשובה ספ"ט הי' רגיל לקרות דף אחד וכו', ז.א. שאם בעבר הי' עליו החובה (והזכות) ללמוד ברבים שיעור פלוני, הרי עליו החובה בכפליים, כאמור.

ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור טוב אמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות וטוב העושה פירות.

בברכה לבשו"ט.

Kehot Publication Society · commercial