אגרת ז'קט

ב"ה, ח' כסלו, תש"כ

ברוקלין.

מר יעקב שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מאור ליום הששי, בו שואל במה שמצא נדפס בספר גנזי נסתרות חלק א' אות נ"ט, אשר קיימו עליהם לעשות מדי שנה בשנה וכו' ביום כ"ו תמוז, ושואל להטעם שאין חוגגים יום זה, ואפילו רישום יו"ט אינו ניכר.

והנה לא שמעתי ביאור על זה, אבל מה שנראה לי הוא, שמצינו בכגון דא בקביעות יו"ט שמתברר רק לאחרי זמן אופן הקבלה והקביעות בזה, וזכר ורמז לדבר מלשון רז"ל, בענין נס חנוכה, לשנה אחרת קבעום (שבת כ"א:). וכיון שקבלה האמורה היתה בשנת תקי"ט, ז.א. שעוד קודם קיום האמור בפעם הראשונה, היתה הסתלקות הילולא של הבעש"ט ונתפרדה החבילה, וידוע מצב הרוחות אז בין תלמידיו וכו', שנראה שמלכתחילה לא חלה הקבלה.

ב) שם באות נ"ה, השיטה דלית אתר פנוי מני' ואפילו בדברים הנמוכים וכו', - זוהי שיטת הרמ"ק ז"ל, ומקשה, שהרי בודאי זוהי שיטת האריז"ל ג"כ וכמבואר באגרה"ק לרבנו הזקן סי' כ"ה.

י"ל בזה: ידוע שענין הצמצום אינו בקבלת הרמ"ק, כ"א בקבלת האריז"ל, וענין הצמצום נתן מקום לשגגת מקצת חכמים בעיניהם להבין ענין הצמצום כפשוטו (עיין שער היחוד והאמונה פרק ז') משא"כ לפי קבלת הרמ"ק שמלכתחילה אין מקום לטעות האמור, וכיון שהמכתב (דסי' נ"ה הנ"ל) נכתב לתרץ קושיות בפשיטות הכי גדולה, נזכרה קבלת הרמ"ק, שעפ"ז כולי עלמא מודי דאפילו בדברים הנמוכים לית אתר פנוי מני'.

תקותי חזקה שיש לו קביעות עתים בהרחבה בלימוד תורת החסידות ורק לפעמים רחוקות בא לידי קושיות וכו', וכיון שנצטוינו להעלות בקדש, בטח קביעות האמורה מוסיף עלי' מזמן לזמן, ויהי רצון שכפתגם רבנו הזקן יהי' זה קביעות לא רק בזמן אלא גם (והוא העיקר) קביעות בנפש.

בברכה לבשו"ט,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

נ.ב.

בטח שומר שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

Kehot Publication Society · commercial