אגרת ז'שעו

ב"ה, א' מנ"א, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום הרביעי פ' מטו"מ.

א) שמועה שמע בשם וכו'

והנה אין אנו אחראים לשמועות טרם שמבורר בס' בעל השמועה וכיו"ב. אבל ענין דומה לכתבו, מפורש בספר תניא קדישא חלק אגרת הקדש סי' ט' [שלא] ארז"ל ת"ת שקול כנגד גמ"ח אלא בימיהם וכו' והטעם מבואר שם ופשוט שאין זה סותר המשנה שמובא באגה"ק זו עצמה, כיון שמצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים דוחה ת"ת (מו"ק ט' סוף ע"א), וע"פ המבואר באגה"ק, עתה כן הוא הענין.

ב) לקושיתו בהכתוב בהמאירי (קדושין ל') בפעולת לימוד התורה גם על עובר עבירה, והרי נאמר ולרשע אמר אלקים וגו'.

התירוץ מובן ע"פ פס"ד רבנו הזקן בשולחנו הטהור הלכות ת"ת פרק ד' סעיף ג', ובקונטרס אחרון שם.

ג) לנוסח הזמר במוצש"ק, אשרי מי שראה פניו (של אלי' הנביא) ושואל, מנין יודעים שהוא אלי' הנביא.

ידוע בזה הצחות, שאין מקשים על החלום, והתירוץ בזה ע"ד "ניכרים דברי אמת", ופשיטא בהנוגע לראיית פנים שנקבע אצל הרואה בהחלטיות שזהו פלוני. וראה סנה' קב, רע"ב ובכ"מ. ויקרא רבה פכ"ו, ז: וכדון דאנא כו'. - בנדו"ד דאלי' - י"ל ג"כ שהוא עפמש"נ (מ"ב א, א): בעל שער גו' ויאמר אלי' התשבי הוא.

ד) המותר לשנות מתפילין אשכנז לספרד.

יפנה בזה לרב מורה הוראה ויסבירו הטעם להשינוי ויורהו.

תקותי שיש לו קביעות עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות ומוסיף בזה מזמן לזמן, שהרי נצטוינו להעלות בקדש.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

Kehot Publication Society · commercial