אגרת ז'רלד

ב"ה, כ"ב אדר, תש"כ

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"ד אדר פורים בפרזות, בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו, עבודתו כהיום בשטח ההוראה והדרכת נער עובד דתי, ורצונו להתקשר יותר ויותר לתורה, אלא שהמציאות מלאה אבני נגף ח"ו.

והנה ידוע המבואר בספרי מוסר וביתר אור בספרי חסידות, הענין דלפום גמלא שיחנא, ז.א. אשר ביחד עם הנסיונות ניתנו גם כן הכחות המתאימים להתגבר עליהם, אלא שזכה דורנו כנראה במוחש, שכשמחליטים בתוקף המתאים ללכת בדרך הישרה ע"פ ספר הישר תורתנו הק', רואים שהקישוים פחותים מאשר שיערום מראש, והכחות להתגבר עליהם כבירים יותר מאשר היו בהשערה ואם בכל אחד הדברים אמורים עאכו"כ זה שרבים תלוים בו, ז.א. שמשפיע על הרבים ע"י חינוך והדרכה, שכל הוספה איזה שתהי' בו, נכפלת פי כמה בהמושפעים ממנו, הם תלמידיו, ועל כל האמור נאמר אין לך דבר העומד בפני הרצון, ובפרט בהתבוננות המתאימה האחריות (והזכות) המוטלת על שכמו, שאם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא עאכו"כ כמה נפשות, ובפרט מבין הנוער והצעירים, אשר בעתיד הקרוב הרי כל אחד מהם יבנה ביתו בישראל, והנהגת הבית תושפע ותהי' מתאימה להדרכה מגירסא דינקותא.

ויהי רצון שבהמצאנו בחדש אדר, בו נאמר ליהודים היתה אורה ושמחה וגו' ודרשו רז"ל אורה זו תורה, הנה תהי' התורה ולימודה באופן המביא לידי מעשה אורה לכל בני ישראל בכל מושבותיהם.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

Kehot Publication Society · commercial