ומתאים לסוג הבינוני. כולו רע, ורק שהפעולה נעשית, ומתאים לסוג הרשע.
והנה, הקדמה לכל הסוגים דצדיק בינוני ורשע, אמרו במשנה זה אומר אני מצאתי' וזה אומר אני מצאתי'.
ויובן בהקדם ביאור ענין מציאה, דהוא, שבא לאדם דבר שלא טרח בו ולא יגע עליו. ובסנהדרין (צז' ע"א) ג' באים בהיסח הדעת ואלו הן משיח מציאה ועקרב. וכיון שכן, אפשר שיהי' הדבר שלא בערכו כלל. וגם צריך שמירה מעולה, כי, כמו שבא לידו בלא טרחא, עלול שיאבדנו ג"כ בנקל, דמטבע האדם, אשר הבא לידו ע"י יגיעה שומר הוא עליו ביתר שאת. משא"כ במציאה, ובפרט אם אינה בערכו, שאינו רגיל בכמו זה, שאז יש קושי נוסף בשמירתה.
וככל החזיון הזה הוא גם בחיים הרוחנים של האדם, אשר בקיומו תומ"צ, יש חלק הבא מלמעלה, בדרך מציאה.
והוא, מלבד דבכל מצוה אמרז"ל (סוכה נב' ע"ב) אלמלי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, הנה רואין אנו, דלפעמים, הרי לפתע פתאום נופלים לאדם הרהורי תשובה בלי כל הכנה כלל מצדו, או שמזדמן לו ענין של מצוה מבלי שהשתדל בזה כלל. ויכול להיות אשר הרהורי תשובה אלו או מצוה זו יהיו שלא בערכו כלל, והיפך בתכלית ממהלך נפשו ומצבו עד עתה. וע"ד אמרם (ע"ז יז' ע"א) אמרו עליו על ר"א בן דורדיא, שלא הניח זונה אחת בעולם . . פעם אחת . . אמרה – הזונה – . . אלעזר ב"ד אין מקבלין אותו בתשובה, הלך . . הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכי' . . בכה רבי ואמר . . יש קונה עולמו בשעה אחת. ובירושלמי תענית (פ"א ה"ד) שירד מטר דוקא ע"י תפלת פנטקקה, שהוא הי' עובר בכל יום חמש עברות בענין זנות, שהי' שוכר זונות וכו', ופעם אחת אירע, אשר כדי להציל אשה מעון זה גופא, מכר מטתו וכו'. ועוד כהנה בש"ס. ועייג"כ גטין (נו' ע"א ונז' ע"ב) וע"ז (י' ע"ב ויח' ע"א) בנכרים ג"כ עד"ז.
והנה, בהזדמנות והתעוררות הבאים מלמעלה – אין מעכב. ויכולים להיות ההזדמנות וההתעוררות הן בצדיק הן בבינוני ורשע,
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור