אינו רק לענין מ"ש אל תרחק שלא יורחק לעלות בעצמותו כו' אבל מ"ש לעזרתי חושה ה"ז בחי' מהירות ירידות אור הנמשך מעילא לעילא לתתא דוקא היפוך עלי' ממש כאיל וצבי שעולה במהירות על גבי הר גבוה וקופץ במהירות מגבוה לנמוך וז"ש מה איל וצבי לאחר עוצם מרוצתם לעלות ולרחק לגבוה כו' מיד אהדרן לאתרי' במרוצה כו' כך קוב"ה שהוא או"א שבז"א לאחר עלותו בא"ס לעילא כו' מיד אהדר במרוצה לאתרי' שהן נש"י למטה והוא מצד שסוף מעשה עבמח"ת כי מה שישראל עבמ"ח וכמו ענין נמלך בנשמותיהם של צדיקים היינו ענין מה שסוף מעשה דנש"י שבגופים דוקא יקיימו תו"מ ונק' צדיקים זהו עבמח"ת והוא למע' מבחי' עונג שבא בבחי' או"ח בשביתה והעלאה דשבת עד שגובר עליו להיות כי נעסב"ת וזהו הטעם דלעזרתי חושה לירד מגבוה לנמוך היפוך עלי' כי עלינו גבר חסדו מטעם זה וזהו שמפרש מ"ט בגין דישראל ממט' מטה בגופי' בעוה"ז אתחדן בי' שזהו שעלה במח"ת וביאר עוד דלא שבקן לאתנשי מפני שלא יזיזו ממנו השכחה והיסח הדעת מצד בחי' עצמות התקשרות דבחי' יחידה שבהן כידוע שממילא יעוררו לבחי' עצמות דאא"ס שלא יוכל לשכוח עליהם ולהתרחק מהם כי זהו שעלה במח"ת כו' ומזה יבוא סיבת המשכתו וירידתו מגבוה לנמוך תמיד וז"ש ובג"כ בעינן לאתאחדא ולאחדא פי' לאתאחדא הוא בחי' התקשרות ודביקות הנפש שהיא בבחי' העלאה דמס"נ בהתקשרות עצמות דיחידה דוקא שמזה יבוא דוקא סיבת המשכה וירידה דגילוי אא"ס למטה מטה והוא מה שבכח בנ"י לאחוז בו ולגבור חסדו להמשיכו למטה היפוך התענוג דאו"ח כנ"ל וז"ש ולאחדא בי' שהוא הירידה למטה כמאן דאמשיך כו' וזהו שמפרש לעיקר טעם מצות הדביקות דלא אשתבק כנ"י מיני' אפי' שעתא חדא שהוא לאתאחדא בי' דקאמר תחלה וכמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא בהתקשרות עצמיות שאינו נפסק אפילו רגע כדי שיהא מזה תמיד חיבור והתקשרות אא"ס למטה כו' וד"ל וע"ד כד סמיך גאל"ת בעא לאחדא בי' ולאשתעי בהדי' בלחישא ברזא דלא יתרחק מינן ולא ישתבק מינן וע"ד כתי' ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כו' הנה ידוע ומבואר בשרש ענין סמיכת גאולה לתפלה שהוא בחי' יחוד דזו"נ בהיכל ק"ק דבריאה כו'. ובחי' המל' עולה מלמטה למעלה עד היכל ק"ק דבריאה ובחינת ז"א יורד מלמעלה למטה עד היכל ק"ק זה ומתחברי' זו"נ שם. וזהו כמשל העומד למטה ועולה עד החצי והעומד למעלה יורד עד החצי ובאמצע מתחברין כו'. וזהו משל לענין הירידה והעלי' זו שהוא ענין שילוב הוי' באדנ"י ואדנ"י בהוי' כמ"ש במ"א ועכ"פ בחי' העלי' דמל' והירידה דז"א הוא הגורם הקירוב והדיבוק להתייחד ובחינת העלאה דמל' הוא ע"י העלאת מ"ן בבחי' הגבו' דאו"ח ובחי' הירידה דז"א הוא ע"י בחי' החסדי' דאו"י שיורד מגבוה לנמוך
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור