RebbeHub
עב · EN
ספרייה

פירוש המילות, נשמת כל חי

מח, ד

למעלה מבחי' המל' כנ"ל ע"כ ביכולתה לברך למל'. אך לכאורה מה יתרון מעלה דנשמת כ"ח על בחי' המל' אחר שבא ג"כ בבחי' אור הזרוע לצדיק שמשם מקבל ג"כ המל'. הנה לזה מפרש דהאי נשמתא אית לה רשו לברכא כו' וביאור וטעם ושורש הדברים מובן עפ"י כל הנ"ל בשורש בחי' כ"ח דיסוד ז"א שכולל בעצמות מכללות הכל מתחלת כל התחלות כו' כנ"ל דהיינו דוקא לבחי' עצמות אא"ס שבפנימי' הכתר דא"ק וע"י בכלל ששם נאמר כי לא אדם הוא כו' ושוה לפניו תחילה וסוף בהשוואה א' כולל יחד ראש ורגל דאדם דאצי' בכלל (שהוא בחי' א"ק אדם דבריאה דעקביי' דא"ק מסתיי' בסוף העשי' וראשו בראשית הקו כו') ונשמת כ"ח בכלל הוא נשמת אדם דבריאה זה ובחי' מקור העלם נשמתו כמו שהיא כלולה בעצם טרם שמתפשט' הוא ביסוד אא"ס שלמעלה מבחי' מל' דא"ס וזהו כל היצור לא נכחד ממך כמ"ש במ"א דקאי בא"ק והוא בא בבחי' גלוי בפרט לגבי בחי' העלם הכללי ממקורו ועלי' א' אנת הוא חד ולא בחושבן י"ס כלל למעלה מבחי' אדם ראש ומוחין לחג"ת כו' אלא דאפיקת י' תיקונין וקרינן לון י"ס כו' ונק' עה"ע כו' ונק' סובב הכללי כידוע וע"כ כשצריך להיות בחי' תוס' אור וברכה מחדש בכל קומת אדם דאצי' מראשו וסופו בהכרח שיומשך מפנימי' ועצמו' אא"ס שמאיר בפנימי' הכתר הכל להיות מאיר בתוס' אור מרובה על מא' קו המדה דבחי' הקו"ח כו' שנמשך בצמצום ושיעור כידוע דהיינו אור חדש שלא האיר מעולם בבחי' קו"ח כו' שנק' קו המדה בכלל וזהו הנק' אור חדש מעקרו ושרשא דכולא כידוע. אמנם הנה א"א שיומשך אור חדש מעיקרו מעצמות אא"ס כ"א ע"י בחי' צ"ע יסוד ז"א הגם שהוא האור האחרון באצי' אבל הרי הוא הכולל כל בחי' הקצור והתמצית מכל בחי' העצמיות עד עצמות דאא"ס שנק' תחלת כל התחלות שמאיר ושורה ג"כ ביסוד כו' ונמצא שבכללות זה יש בו גם מבחי' האחרונה שבעצמות עולם הא"ס דוקא שכולל כל עצמותו כו' ע"כ יש בכח בחי' צדיק זה דוקא לברך בחי' תוס' ברכה ואור חדש מן העצמות ממש בכל ההשתלשלות דקו כו' עד בחי' המל' שנק' שמך מראש לסוף (ממל' דא"ס עד מל' דעשי') וז"ש ברכות לראש צדיק כו' וצדיק יסוד עולם כו' וכה"ג וזהו כללות המכוון בביאור מאמר זה לנשמת כ"ח תברך את שמך כו' (הגם שהמל' מקבל ג"כ מאור הזרוע לצדיק כו' אבל עצם אור דיסוד ז"א מצד בחי' הכללות שבו מכללות כל עצמיות המאציל שבאדם דאצי' הוא למעלה הרבה מבחי' המל' ואעפ"י שנק' נשמתא דפרחא מחי כו'. אבל א' הוא עם בחי' יסוד עצמו ואין לחלק ביניהם כלל וד"ל). (עז) ומעתה י"ל בביאור פרטי דברי המאמר הזה דמ"ש אבל אית לון לאדכרא האי נשמתא דפרחא כו' ובגין דאיהו דילי' דמיני' נפקין כל ברכאן

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר