מ"ש הרב רבינו אחמו"ר ז"ל נבג"מ בסי' ק"צ ס"ק י"ג, לתרץ קושיית הכרתי ופלתי2 על המעיל צדקה3, מהא (דנדה נ"ח ע"ב) דשתי נשים שנתעסקו בסלע4 כו', משום דחצי סלע עולה ל"ב שעורות ורביע על שעורה, והגריס אינו אלא על כ"ה עכ"ל.
שמעתי מפי קדשו שחזר בו, לפי שתירוץ זה הוא נמשך לפי פשט לשון הרמב"ם5 שהגודל הוא שבע שעורות, אבל אין חכם כבעל הנסיון שמדד בעצמו בהרבה גודלים של הרבה בני אדם גדולים ובינונים ואין הגודל מחזיק אלא כששה שעורות6. ולכן אמר לפרש לשון הרמב"ם שבע שעורות זו בצד זו, פירוש דהיינו כשהן שוכבות על צידיהן ולא על רוחבן, והן ברוחב ששה שעורות מיושבות על רחבן7. והנה לפי [זה] רוחב הסלע8 שמנה שעורות. ואילו הי' מרובע הי' עולה ס"ד שעורות על שעורה, משא"כ בעיגול9 אינו אלא מ"ח, והחצי סלע הוא כ"ד, שהוא פחות מכגריס לפי דעת המעיל צדקה10, ונשאר קושיית הכרתי ופלתי בתקפה.
אשר על כן11 הוא צוה לי אחי הרב הנ"ל, למדוד בעצמי שטח מקום השערות כפי שהן מפוזרות בקנה הזרוע. כי מה שהכריח המעיל צדקה בדעת הרמ"א להיות השערות כמו שהן קבועות בגופו של אדם, ולא כמו שהן קבועות בראשו, והביא ראי' ממחיה, בזה צדקו דבריו מאד בעיני רבינו אחמו"ר ז"ל12. אך מה שכתב דוקא בקנה הזרוע, כמדומה שראה כן באיזה ספר נדפס מחדש (והוא בשו"ת מאיר נתיבים סי' ט'13, הובא בלקוטי דינים שבסוף ס' לבושי שרד סי' ע"ט). וציוה לי לגלח השערות, שלא יבלבלו השערות עצמן את מקומן, ולהעמיד המחוגה על מקום סיום הו' שערות עם היניקה, כמבואר היטב בדברי רבינו בסקי"א, וציוה ליקח לי את מו"ה ראובן הסופר14 המובהק שלו, שהוא אומן גדול להעמיד המחוגה, ולעשות קו ריבוע בצמצום, ואח"כ עשיתי עיגול כערך הריבוע, ועלתה מדת הגריס כמדת מטבע (פיטאצאק15) של כסף שהיתה בימי הקסרית, שהכל מדה אחת. וקבל ממני מדה זו16. ותמיד היתה בידו מטבע פיטאצאק לשער בו.
ועל חשבון המעיל צדקה יגע מאד ולא עלתה בידו, כי הוא מיוסד על גרעיני שומשמין, וגם על הטס של בחינת מרגליות שקורין טעס"ט, ו[י]דעתי שחקר כמה פעמים עם סוחרי לייפציק אם יוכלו להשיג שם הטעסט ולא השיגו.
ואח"כ שאלתי ממנו על התורמוס17. לפי ששמעתי מאנשי ארץ ישראל שהתורמוס אינו גדול כי אם כמו (הריווניק). ואמר עכשיו18 יכול להיות כך, כיון שהגריס אינו אלא (פיטאצאק). משא"כ בתחלה נמשכתי אחר המעיל צדקה, והגריס לפי ציורו הוא כמטבע א' ג"ש של הקיסרית, ולכן כתבתי19 שהתורמס הוא גם כן יותר גדול. ובכדי שלא תקשי לי מפרש"י20, והמעדני יום טוב21 העתיקו בשם הערוך, דהתורמס הוא כרוחב מעה, שהוא חלק כ"ד מהסלע22, ואיך יהיה הגריס מעט פחות מחצי סלע. לזה הבאתי23 ראיה מפונדיון שהוא מעט גדול מסלע, ולכך גם המעה אף שהיא של כסף יכולה להיות גם כן כסלע, ואפשר פחות מעט, ולא הרבה כל כך כמו חלק כ"ד, אלא שהיה ההפרש במטבעות בעוביים ולא ברוחבם, ונדחקתי להעמיד דברי המעיל צדקה. אבל עכ"פ האמת יהיה כנ"ל24, וכן יקום.