דקאי בנשמה בע"ג דוקא (וא"ז פלא האיך תברך למקורה שהרי כל הברכות גם לשם ה' דז"א הכל מברכין נש"י שבגופי' שנבראו יש מאין כמ"ש אתה בראת יצרת כו' ואיך יהי' ביכולתם לברך למקור חוצבם וכן גם המלאכים שנאמר ברכו ה' מלאכיו כו' ואמנם מבואר בזוהר בסמוך דברכות החול הוא מתתא לעילא וברכת נשמת כ"ח הוא מעילא לתתא מ"מ פי' הפשוט הוא דנשמת כ"ח גם נשמה בע"ג תברך מעילא לתתא כו') אבל הענין הוא דבאמת גם נשמת כ"ח דבע"ג תברך לשמך בשבת (מעילא לתתא כו') והטעם הוא להיות כי כח המוליד בדומה לו הרי ודאי יש בנולד מכל כח העצם שבמוליד א"כ הרי כמו שיש בנשמה דפרחא מכ"ח הנ"ל אותו הכח ועוז שיש לכ"ח עצמו כו' כך בבחי' הארה זו דנשמת כ"ח הע' שמאיר למטה בנשמה בע"ג יש בה הכח והעוז הזה לברך בחי' המל' שנקרא שמך כי הנולד בדומה למוליד ויש בו מבחי' הכללות שבעצמות אא"ס כו' אך הנה א"ז מצד בחי' הנשמה עצמה שהיא בע"ג מחודש מאין ליש מבחי' המל' שאין ביכולתה לברך למקורה (ואם תברך אינו רק מתתא לעילא כמ"ש בסמוך) אלא זהו מצד בחי' הארת אור צ"ע שהוא נשמת כ"ח הנ"ל שמאיר על כל נשמה אלקי' בע"ג בשבת שהוא הנקרא בשם נשמה יתירה שמאיר בשבת על כל נפש האלקית מישראל גם בפחות שבפחותים משום שנאמר כי בו שבת וינפש בחי' עצמות הנפש של עצמותו ממש והוא בחי' נשמת כ"ח הנ"ל והוא שמאיר גם כן בכל נפש מישראל בשבת כי בו שבת וינפש כו' משום דאדם אדמה לעליון ולכך יש ביכולת גם בנשמת אדם למטה לברך את שמך כו' כפשוטו דקאי בנשמת כל חי דבריאה אך זה נשמה יתירה דכ"ח שהיא תברך לשמך מטעם הנ"ל וד"ל וזהו עיקר ענין בחי' נשמה יתירה דאדם ששרשה ממש בנשמתא דפרחא מחה"ע דאית לה רשו לברכא להאי אתר דשמך וז"ש וע"ד פרחא נשמתא מחה"ע פי' שלזה כל עיקר בחי' ההמשכה דנשמת כ"ח כדי שתברך לשמך כו' ולכאו' א"ז מובן דכי בשביל זה לבד נמשכה והלא כל עיקרה אינו רק משום ששבת וינפש לבוא אל בחי' פנימי' עצמותו כו' כידוע אך הענין הוא דכתי' וישבות ביום הז' ויברך כו' הרי הבה"ת דמשום ששבת בו וינפש ע"כ בירך את יום השבת ויקדשהו דכל ברכה בעצמות תלי' וכששבת בבחי' העצמות נמשך מבחי' העצמות ברכה בתוס' אור חדש כו' וז"ש ברכת ה' היא תעשיר זה שבת דוקא כידוע ומבואר במ"א וד"ל. וז"ש וע"ד פרחא נשמתא כו' כדי לברך לשמך בתוס' אור מן העצמות דסיבת ירידה שלה באה מכח שביתה שבעצמות שבו שבת וינפש מזה נמשך בחי' נשמתא זו שנקרא נשמה יתירה א"כ אינו בא רק לברך לשמך מכח העצמות (וכמש"ל בענין ב' שבתות כהלכתן דאו"י ואו"ח כו' דשניהם [א'] הוא בעצמות כו' וד"ל):
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור