נמשך ללב ע"י הקנה כמ"ש קנה חכ', ומצרים מונעים לבחי' זו. וזהו ג' שרי פרעה קנה ושט ורידיןי שהם המונעי' ומעכבי' להיות נמשך השמחה מהתבוננות שבמוחו למדות, ובנפש הוא כאשר נמשך אחר תאוות תענוגי גשמי' והשמחה מלובש בתענוגי' גשמי'. וזהו ההפרש בין בחי' עיבור לבחי' לידה, שבחי' עיבור הוא כשהוא בהעלם, דהיינו כמו שהוא רק בהתבוננות במוחו ולא נמשך ממוח ללב, ולמעלה הוא כמשרז"ל כשאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה, שאז דיני' שורים, אבל לידה הוא בחי' גילוי, ולכן בשעת הלידה יוצא דם שהוא בחי' דינים, והיינו כי ע"י הלידה הוא בחי' גילוי השמחה ממוח ללב עי"ז נעשה המתקת הדיני', וז"ע יציאת מצרים.
וזהו והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והוא ע"י בחי' אני הוי' הוא בחי' התורה, כי מצרים הוא בחי' מיצר הגרון שהוא בחי' נחר גרוני, כי קול הוא בחי' המשכה ממוחין ומדות לבחי' הדבור, כמו קול מבשר שהוא בחי' גילוי והמשכה, אבל בגלות הוא בחי' נאלמתי דומי'יא החשיתי, וגם נחר גרוני שאינו מאיר הקול והדבור. אך ע"י התורה הוא בחי' יציאת מצרים כי התורה היא ג"כ בחי' קול שבבחי' צוואר דקדושהיב, שהוא בחי' קול גדול ולא יסף שפי' לא פסק שנמשך תמיד, וכמ"ש קול דודי הנה זה בא ל' הוה שנמשך תמידיג רק שנמשך בדרך דילוג. וזהו שמברכין נותן התורה ל' הוהיד שתמיד בכ"י הוא יצ"מ בעבודה ע"י בחי' קול גדול שבתורה כו'. ופי' קול גדול ע"ד מ"ש באברהם משתה גדול, גדול עולמים הי' שם, וכמו גדול הוי' כו', ולכן ע"י התורה שהוא בחי' קול גדול בחי' הקל קול יעקב נמשך בחי' יציאת מצרים. וזהו לכן אמור לבנ"י אני הוי' שע"י בחי' התורה הוא בחי' יציאת מצרים והוצאתי אתכם כו'.
והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי כו' היא בחי' תושבע"פטו, כי תושב"כ היא רק דרך רמז לבד, כמו תפילין וציצית שאינו מבואר היטב איך לעשותם, אבל בתושבע"פ מתבאר היטב שהתפילין יהיו מרובעין ותפורי' בגידין, והיינו כי עיקר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור