אור לארבעה עשר
רצה
מהו השייכות זל"ז. אך הענין הוא שהמלך המרומם קאי על הקב"ה שהוא קדוש ומרומם מגדר עולמות, ששם אינו יכול להיות אפי' מקור לעולמות שזהו בחי' סוכ"ע, ומה שנברא העולם זה אינו אלא משם והארה בעלמא כמו שכתי' מלכותך מלכות כל עולמים כי מלך שמו נק' עליהם, שאינו אלא מש' והארה בעלמא, וכשיתבונן איך שהקב"ה בעצמו הוא קדוש ומובדל מגדר עולמות ומה שנברא העולם זהו אלא מש' והארה, אזי ברחמיך הרבים מתעורר ר"ר על נפשו כשיתבונן שנשמתו היא חלק אלקה ממעל כמ"ש כי חלק הוי' עמו רק שנתרחק ונתגשם מאלקות אזי אדון עוזינו הוא ממשיך עליו מקיף כללי, והגם שאהוי"ר פנימי' אינו פועל מ"מ קבלת עול מלכות שמים ה"ה פועל לכה"פ, ואח"כ כשיקבל מלכותו יקבל גזירותיו ומקיים תומ"צ וע"י המצות ממשיך עליו ג' מקיפים פרטים שהוא צור משגבינו מגן ישעינו משגב בעדינו שזהו כנגד ג' עולמות בי"ע ונגד ג' לבושים מחשבה דו"מ ונגד ג' בחי' נר"נ, ובמצות יש ג"כ הג' לבושים מחדו"מ, מחשבה כמארז"ל אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא, ויש מצות שהם בדיבור, ורוב מצות הם במעשה, וע"י עשיות המצות ממשיך עליו ג' מקיפים שלמעלה הם לבושים ולמטה הם מקיפים. וזהו מ"ש והלך לפניך צדקיך וכבוד הוי' יאספיך, והלך לפניך צדקיך זהו כללות כל המצות, כי כללות כל המצות נק' בש' צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת, וכבוד הוי' יאספך שעי"ז הוא אוסף וכונס בבחי' מקיף. ועתה ניחא מה שיש שייכות זל"ז המלך המרומם, פי' כשיתבונן שהקב"ה הוא קדוש ומובדל ומה שנבה"ע אינו אלא מש' והארה בעלמא אזי ברחמיך הרבים ה"ה מתעורר ר"ר על נפשו וממשיך אדון עוזינו מקיף כללי, שזהו קבעומ"ש, ואח"כ מקבל גזירותיו שמקיים תומ"צ, ועי"ז ממשיך ג' מקיפים פרטיים שלמעלה הם לבושים ולמטה הם מקיפים.
וזהו הפי' של מצוה גוררת מצוה, שע"י שאדם עושה מצוה הוא ממשיך עליו מקיף והמקיף גורר עוד מצוה. וע"ז אמר עבירה מכבה מצוה, שעצם המצוה אין עבירה מכבה אותה רק המקיף שנמשך מאותה מצוה עבירה מכבה אותה, ואין עבירה מכבה תורה שע"י תורה נעשה כ"כ התקשרות למעלה שאפי' המקיף שנעשה ממנה אין עבירה מכבה. לכן אי' במד"ר ע"פ אותי עזבו ואת תורתי לא שמרו, קאמר שם הלואי שאותי עזבו רק את תורתי ישמרו שהמאור שבה מחזירן למוטב, שלא די שאין קוראין אותה נר אלא שנק' עוד מאור, ולא די שאין עבירה מכבה אותה רק שעוד מחזירה למוטב, שהאור והמאור שבה מחזירה למוטב. ועוד י"ל עבירה מכבה מצוה כי מהו ענין מצוה רמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברין דמלכא, ותרין דרועין הו"ע נר, ופי' תרין דרועין זהו האוי"ר שנולד מהמצוה, וע"ז קא' עבירה מכבה מצוה שהאוי"ר שנולד מהמצוה עבירה מכבה אותה, ואין עבירה מכבה תורה שהאוי"ר שנולד ממנה אין עבירה מכבה אותה.
ועתה יובן מה שאנו קוראין מצות בש' נר, הגם שמצות הם תר"ך עמודי אור שהו"ע כתר, הרי כ"ז הוא למעלה אבל כאן שבאו למטה באו בש' מצות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ט ח"א
- מזהה
- rh-e343t4zj
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.