לא תירא לביתה משלג
תד
והנה בתוס' ביבמות פ' הערל דע"א ע"ב בד"ה איתא שאברהם קיים מצות פריעה ג"כ רק שקיים זה מה שלא נצטוה רק ע"ד שקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה כן קיים מצות פריעה גם כשלא נצטוה, ובזה יובן מ"ש באברהם בעצם כו' נמול, ולא כתי' מל אברהם, והיינו כי נימול פי' גם על בחי' מילה הגדולה דלע"ל דכתי' ומל ה' אלקיך שגם בבחי' מילה זו נימול אברהם, וע"ד שלהאבות הטעים הקב"ה מעין עוה"ב, ולכן בכדי שיוכל לקבל בחי' זו דומל הוי' קיים מצות פריעה ג"כ הגם כי לא נצטוה בכדי שלא יסתיר גם עור הדק דפריעה לגילוי הגדול הזה רק שלא קיים זה ע"ד מצוה שגדול המצוה ועושה כ"א ע"ד שקיים כל התורה כו', ובזה ניחא מ"ש ושמי הוי' לא נודעתי, שלא המשיכו בחי' ש' הוי' ע"ד שנמשך ע"י קיום המצות שנמשך בבחי' נודעתי יחוד פנימי ע"ד והאדם ידע, כ"א רק בדרך ידיעת המציאות לבד שזהו ע"י שקיים המצוה גם מה שלא נצטוה כו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ג ח"ב
- מזהה
- rh-zhtwejja
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.