אגרת ו'יג

ב"ה, כ"ה טבת, תשי"ח

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"א טבת בו כותב אשר קישוים לו בפרנסה, ועד שנאלץ (לדעתו) לעבוד גם בשבתות וחגים (ר"ל) ועם כל זה חסרים לו ולמשפחתו דברים המינימלים.

והנה בודאי אשר מבין הוא אשר השם יתברך ויתעלה בורא העולם ומנהיגו, ומבין גם כן אשר השם יתברך ויתעלה נותן התורה, ועל פי זה הרי אי אפשר בשום אופן שהמנהיג את העולם ינהיגו באופן כזה, שמי שהוא יהי' נאלץ לעבור על ציוויו של המנהיג, והוכחה נוספת בזה, שהרי בעצמו רואה שחסרים לו דברים המינימלים, אלא שכיון שהאדם נברא בשלימות שיבוא הטוב בבחירתו חפשית, הרי אין מכריחים את האדם על זה וסוף סוף יראה הטוב לפניו הטוב האמיתי לא רק ברוחניות אלא בגשמיות, וכיון שרוצים לתת לו שכר מרובה ולפום צערא אגרא, הרי לפעמים מציגים אותו לפני נסיון, אשר התכלית בזה כמה שנאמר כי מנסה וגו', וכשעומדים בנסיון לא רק שנתן שכר בעולם הבא אלא גם בעולם הזה, ונוכחים לדעת שלא הי' בדבר אלא נסיון בכדי להרבות השכר בהטבת הפרנסה בבריאות הגוף ובהעיקר - בנחת אמיתי מילידיהם שיחיו.

ותקותי אשר שורותי אלה המעטות בכמות, תספיקנה אשר תיכף יתנהג מתאים לציווי תורתנו תורת חיים, אף שבזמן הראשון לא יעברו הקישוים בטוחני אשר בזמן לא ארוך יראה אשר בחר בטוב ויתוסף בברכות בורא העולם הוא נותן התורה בהמצטרך לו ולב"ב שי'.

המחכה לבשו"ט בכל האמור,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

מזכיר

Kehot Publication Society · commercial