אגרת ו'קטז

ב"ה, י"ז אדר, תשי"ח

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום הששי, בו שואל אודות שרש נפשו למעלה, בקשר עם הכתוב בתניא פרק ד',

כבר עניתי בכגון דא, אשר על האדם להשתדל בידיעות שהם סיוע ולהוספה במילוי תפקידו בעולם כדבר משנה, אני נבראתי לשמש את קוני, משא"כ בידיעה האמורה, מאי נפק"מ לו בזה, והרי ענינו בת"ת מפורש בהלכות ת"ת בהנוגע להתמדה ושקידה בלימוד התורה, ומ"ש בתניא שם, זהו ביאור על מה שאין השגות כל בני ישראל שוות. ולא עוד אלא שאפילו השגות צדיקים העובדים את ה' כל ימיהם ג"כ חלוקות הן, שהביאור בזה הוא, שחלוקים ביכולת השגתם ושרש נפשם למעלה.

נעם לי מ"ש אודות השתתפותו בשיעור תניא הנלמד בחבורה, אבל מובן בפשיטות שאין זה מספיק כלל, ובודאי נוסף על האמור יש לו שיעורים לעצמו בכל יום עכ"פ משך זמן קצר לפ"ע ויהי רצון שגם בזה יקוים ציווי התורה דמעלין בקדש ואין לך דבר העומד בפני הרצון.

בטח שומר שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה,

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

Kehot Publication Society · commercial